ביהמ"ש פסק נגד שחרורו המוקדם של אלון קסטיאל

בית המשפט קיבל היום (שלישי) את עתירת הפרקליטות כנגד החלטת ועדת השחרורים של השב"ס לאשר את שחרורו המוקדם של עבריין המין, אלון קסטיאל. הדיון בעניין נערך בדלתיים סגורות, אך פסק הדין הועבר בשידור ישיר, למרות התנגדותו של קסטיאל, שאינו נכח באולם בעת הקראת החלטת השופטים.

"העותרת ביקשה מועדת השחרורים במפורש לדחות את הדיון בעניינו כדי למסור את דעתן. היה על ועדת השחרורים לדחות את הדיון וליידע את כל נפגעות העבירה", פסקו השופטים.

"לנפגעות עבירות מין יש זכות על פי חוק מה הוא המועד שמתקיים הדיון בוועדת השחרורים ויש לתת להן להביע את עמדתן, נוכח מאפייניהם הייחודיים של עבירות המין. כפי שנפגע בפסיקה על ועדת השחרורים לתת דעתה לא רק לעבריין שהורשע והדרך שעבר אלא לשקול גם את ההשפעות על נפגעות העבירה גם אם אין מדובר בשיקול מכריע עדיין מדובר במשקל חשוב ומצאנו שהוועדה לא עשתה זאת. לא מדובר בעניין טכני אלא מהותי שיש לבחון באותה נקודה קריטית". 

"כך יכולה לחול שינוי בדעתן של הנפגעות או על מצבן. היה על ועדת השחרורים לשמוע את עמדתן ולשקול זאת. זאת בפרט שהנפגעות האחרות כלל לא ידעו על הקדמת הדיון משנאמרו דברים אלו היה על הוועדה לדחות את הדיון. מצאנו לקבל את העתירקה ולבטל את החלטת וועדת השחרורים ולהחזיר את הדיון לוועדת השחרורים שתתקיים לאחר שתשמע דעתן של כל נפגעות העבירה".

בהחלטת בית המשפט נכתב כי "להבדיל מדיונים בוועדות שחרורים... שאין לגביהם הוראת חוק מפורשת המחייבת את הוועדות לפרסם את החלטותיהן, סעיף 68 לחוק בתי המפשט קובע את עיקרון פומביות הדיון. במקרים מסוימים, בית משפט רשאי לדון בדיון כולו או מקצתו בדלתיים סגורות זאת בית היתר לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נפגע בעבירות מין. בעניינו, מרבית נפגעות העבירה אינן מתנגדות לפרסום פסק הדין בשידור ישיר וכאמור הפרסום נועד להגנתן".

מאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, נמסר כי "אנו מברכות על החלטת בית המשפט, שהכירה בחשיבות עמדתן וקולן של הנשים שנפגעו על ידי עבריין המין הסדרתי אלון קסטיאל. שמחנו לראות שבית המשפט קיבל את העמדה שהגשנו לקראת ההליך, לפיה שיקום הנפגעות חשוב לא פחות משיקום עבריין המין הסדרתי. כעת יחזור הדיון לוועדת השחרורים, ואנו מקוות שהמסר שהועבר היום יהדהד: אסור לחרוץ גורלות בלי לתת מקום ראוי לקולן של הנפגעות. אנו מבקשות להודות לפרקליטות שהגישה את העתירה והגנה על האינטרס הציבורי הברור, ובעיקר – לחזק את הנפגעות שיצאו למאבק. הניצחון הזה הוא שלכן".

יו"ר נעמת, חגית פאר, מסרה כי "יש שופטים בנצרת. טוב עשה בית המשפט שתיקן את העוול הנורא שגרמה וועדת השחרורים בהחלטתה לשחרר עבריין מין מבלי לאפשר לקורבנות להופיע בפניה ולשטוח את טענותיהן. זכותן של נפגעות העבירה להשמיע את קולן צריכה להיות זכות בסיסית ולא חסד. זהו מסר מהדהד לוועדת השחרורים שהתנהלותה בלתי מתקבלת על הדעת וחייבת להשתנות וזה מסר ערכי חשוב לקורבנות שאזרו אומץ להתלונן ולומדות שיש שופטים בישראל שיודעים לתקן החלטות שגויות".

בנוסף אליה, עו"ד עידית רייכרט, יו"ר משותף של ועדת זכויות נפגעי עבירה בלשכת עורכי הדין מסרה: "לעיתים, גם כשנאשם יסיים לרצות את עונשו המלא וודאי החלקי, תכאב הבטן (הציבורית) מעצם שחרורו. שחרורו של קסטיאל נוגד את האינטרס הציבורי משום שהתהליך היה פגום. ועדת השחרורים לא נתנה במה לנפגעות להשמיע את עמדתן, ובכך שגתה שגיאה חמורה. טוב עשה בית משפט העליון כששמר על זכותן של הנפגעות להשמיע עמדתן ביחס לשאלת השחרור המוקדם״.

כאמור, בחודש שעבר אישרה הוועדה בכלא חרמון את בקשתו של קסטיאל, שהורשע בפגיעה מינית בארבע נשים, את שחרורו המוקדם. בהחלטת ועדת השחרורים נכתב בין היתר: יצוין כי לאסיר אין הרשעות קודמות, ובעת הדיון הראשון סיים טיפול במחלקה ייעודית לטיפול בעברייני מין, השתלב בתעסוקה ובמגרות חינוך, התנהגותו בין כותלי בית הסוהר היתה תקינה וחוות דעת עליו בשב"ס היו חיוביות. מסוכנותו הוערכה נמוכה".

עוד נכתב כי "האסיר השלים את כל הסל הטיפולי המוצע בין כותלי בית הסוהר. בעקבות הטיפול שעבר במהלך ההליך המשפטי והמאסר חל שינוי לטובה בדפוסי התנהגותו (כפי שהתרשמו גורמי הטיפול השונים) וכיום מסוכנותו המינית נמוכה.