המחליף של דף במקרה שחוסל: אחיו של סינוואר

הכל נשאר בחמולה: אם ניסיון החיסול של מוחמד דף אכן צלח, הרי שישראל רשמה לעצמה צעד נוסף במרתון למיגור ארגון הטרור, שיימשך בשנים הקרובות.

מוחמד אל־מצרי, שרכש לעצמו את הכינוי "האורח" (דף, בערבית), הוא אחד המוחות מאחורי הקמת הצבא המאורגן של חמאס וטבח 7 באוקטובר. אדם שחי במחתרת ועבר ממקום למקום כדי להינצל מחיסול. שם שהטיל צל על החברה הישראלית עוד מימי חטיפת החייל נחשון וקסמן ז"ל ב־1994, ופיגועי ההתאבדות של תחילת המילניום. איש שאפילו אם נדחק הצידה לפרקים בהנהגת חמאס, פילס את דרכו מחדש לצמרת מקבלי ההחלטות.

אחרי ניסיון החיסול שלו ב-2006, דף נפצע קשה ונאלץ לפנות את מקומו לאחמד ג'עברי, שנותר ראש הזרוע הצבאית עד שחוסל ב-2012. עם מותו, חזר דף לקדמת הבמה. יחד עם חבורתו של יחיא סינוואר, הם השיגו השפעה הולכת וגוברת בתנועת הטרור, שהובילה למתקפה הרצחנית ב־7 באוקטובר. בבוקר הטבח, היה זה מוחמד דף שקרא לסיוע מהציר האיראני, מתוך תקווה שיוכל להביא בכך להשמדת ישראל.

אם אכן דף נהרג בתקיפה על המתחם במואסי שבאזור חאן יונס, שתי דמויות מרכזיות צפויות למלא את מקומו. הראשון הוא מוחמד סינוואר, מפקד אזור דרום הרצועה ואחיו של מנהיג הארגון בעזה. השני הוא עז א־דין אל-חדאד, מפקד אזור צפון הרצועה.

ניתן להניח שמוחמד סינוואר ימונה לראש הזרוע. קודם כל, בשל היותו מפקד על מספר רב יותר של מחבלים - כמה אלפים שמתרכזים במחנות המרכז ובחאן יונס. שנית, לאור קרבתו המשפחתית. לעומתו, אל-חדאד נמצא ב"קרב מאסף" עם כ-2,000 מחבלים בצפון הרצועה, שפועלים במתכונת של לוחמת גרילה, ומבודדים מיתר האזורים באמצעות מסדרון נצרים. עם זאת, מעמדו צפוי להשתדרג.

כך או אחרת, מדי שבוע מתרבים הסימנים לערעור השלטון של חמאס: בארגון מדווחים כי מאות שוטרים שלהם נהרגו, ועזתים מעידים על עלייה במספר אירועי הביזה, הרצח והשוד. בעיתון "א-שרק אל-אווסט" דווח לאחרונה גם על חיסול חשבונות מימי האינתיפאדה הראשונה. באותה תקופה בשלהי שנות ה-80, נרצחו פלשתינים שהואשמו בשיתוף פעולה עם ישראל. אחד המעורבים המרכזיים היה אגב יחיא סינוואר עצמו, שבעקבות כך נידון לחמישה מאסרי עולם.

לפי ההערכה בישראל, כ-60% מהכוח הלוחם של חמאס נוטרל במלחמה. מצד אחד הנתון מסביר את הקושי של הארגון לאכוף את שלטונו בחלקים נרחבים ברצועה. מצד שני, אלפי המחבלים שנותרו יכולים לאפשר לו להשתקם לאורך זמן, או לפחות להתנגד לחלופה שלטונית אחרת. אם יש אזור שכן רלוונטי ליום של אחרי המלחמה, הרי שזהו צפון הרצועה. המצב הזה מגביר את האינטרס של סינוואר להפסקת אש כדי להיערך מחדש. אפילו אם הוא לא סומך על הבטחות של ישראל לסיום המלחמה.

יתר על כן, השלוחות של חמאס בחו"ל ובעזה התאמצו להכחיש שמוחמד דף חוסל, אך ההודעות הרשמיות התאפיינו בלשון מעורפלת. דובר על "פגיעה במנהיגים" או בבכירים, ושמותיהם של דף וראפע סאלמה, מח"ט חאן יונס, לא הוזכרו כלל. דיווחים פלשתיניים על מותו של בכיר במשרד הכלכלה של חמאס באותה תקיפה סתרו את הטענה הזאת. ההתנהלות הזאת מאותתת על כך שחמאס משאיר פתח להתקדמות במגעים לעסקת חטופים. הודאה במותו של דף היתה מחייבת כנראה את הקפאת המשא ומתן.

על אף ההצלחה המסתמנת, ישראל לא השלימה את כל מלאכת המיגור של חמאס בעזה. עליה להבהיר זאת לציבור ולא להסתתר מאחורי תמונות ניצחון. מדובר בתנועת המונים שאת הרעיון המארגן שלה, יש לרסק ולהפוך לבלתי רלוונטי – כמו הנאצים והפשיסטים בזמנם. המלחמה בתנועת הטרור תלווה אותנו בחודשים הבאים ובשנים הקרובות, אך בסופה: ישראל תוכל להשיב את האמון לאזרחיה, שרבים מהם הופקרו למותם ב-7 באוקטובר.