תושבים פלשתינים ביהודה ושומרון: "המצוקה הכלכלית תביא לגניבות, פשע ואלימות"

ברחוב הפלשתיני קיוו שהאיסור הישראלי על כניסת פועלים פלשתינים מיהודה ושומרון לעבודה בישראל מתחילת המלחמה בעזה יהיה זמני, ושיימצא פתרון מהיר לסוגייה. אלא שככל שעובר הזמן, עולה חשש בקרב עשרות אלפי פועלים שהתפרנסו שנים רבות מהעבודה בישראל, ויושבים כעת בבית מובטלים, כי לא מדובר במשבר חולף כפי שסברו בתחילה.

"אנשים לא יודעים מה לעשות ולמי לפנות. זה לא מצב טוב בשבילנו וגם לא בשביל ישראל", אמר ל"ישראל היום" פלשתיני מאזור חברון שעובד כפקיד במגזר הציבורי ברשות הפלשתינית. "לי יש עבודה, אבל אני רואה סביבי את המצוקה הגדולה של התושבים, שכנים ומשפחות שהסתמכו על המשכורות מהעבודה בישראל ועכשיו הם בבעיה כי אין להם מקורות פרנסה אחרים", הוא מסביר.

מקורות פלשתינים מספרים כי למרות האיסור, יש פועלים עם אישורי עבודה שמצליחים להסתנן פנימה לישראל באמצעות דרכים עוקפות, אך מדובר בכמות זניחה יחסית, בעוד שרובם לא יוצאים לעבוד. בקרב הפועלים היו שהציעו לצאת למחאה ולערוך תהלוכות בערים הפלשתיניות ביהודה ושומרון, אך הרעיון נדחה מתוך מחשבה שבעתיד הקרוב תתקבל החלטה להחזירם לעבודה. במקביל, בהנהגת הפועלים מנהלים מגעים עם גורמים בממשלה הפלשתינית בדרישה לקבל פיצויים וכן מענקי ביטוח לאומי.

המצוקה הכלכלית החריפה גם בשל הוויכוח סביב קיזוז כספי המיסים שישראל מעבירה מדי חודש לרשות הפלשתינית. רה"מ הפלשתיני, מוחמד אשתיה, אמר אתמול (שני) כי נושא כספי הסילוקין עדיין תקוע, על אף התערבות של בכירים אמריקנים ומנהיגים בעולם שניסו לפעול למציאת פתרון.
יצוין כי הרשות סירבה לקבל מישראל את הכספים בחודשים האחרונים בעקבות החלטת הקבינט לנכות מהם את הסכום שמיועד עבור רצועת עזה.

אשתיה טען בפתח ישיבת הממשלה השבועית שנערכה ברמאללה כי "ישראל עדיין מסרבת להצעות של הממשל האמריקני בנושא זה, אחת מהן היא העברת כספי המיסים לנורבגיה, וזו תהיה אחראית למסור אותם לרשות". לדבריו, הרשות הסכימה להצעה זו. בישיבה צוין כי "ישראל קיזזה סכום של 517 מיליון שקלים מכספי הסילוקין של הרשות בחודש שעבר".

תושבים פלשתינים מציינים כי "המצב הופך בהדרגה לבלתי נסבל", ומזכירים כי פקידי המגזר הציבורי קיבלו רק חלק משכרם בשל הידלדלות מקורות ההכנסה בתקציב הרשות הפלשתינית. חלק מהפועלים מזהירים מהידרדרות במצב הכלכלי, האזרחי והביטחוני בשטח. לדברי קבלן מחברון, "לרוב הפועלים אין עבודה חלופית. אם המצב הכלכלי יחריף, יהיו לכך השלכות בשטח הן על ישראל והן על הרשות".

"לרשות אין יכולת לספק כרגע תעסוקה - המשאבים שלה מוגבלים, וישראל אומרת שהיא רוצה להחליף את העובדים הפלשתינים בעובדים זרים. זה מתכון להסלמה. אני לא אומר שאבא לארבעה ילדים ילך בעצמו לעשות פיגוע – זאת לא הברירה הראשונה שלו. אבל לטווח הארוך האווירה הזאת משפיעה על כולם, וצעירים שרואים מה קורה יכולים לקום ולעשות כל מיני דברים. ולכן לעניין הכלכלי יכולה להיות השפעה שלילית".

הוא ממשיך ומדגיש: "זה יכול להביא לבלגן ברחובות ולפגיעה בסדר הציבורי והאזרחי, למשל גניבות ומעשי שוד. מה אתם רוצים שאנשים יתחילו לצאת לגנוב בשביל אוכל? אני לא מדבר בהכרח על פיגועים, אלא על מצב שבו אנשים יוצאים לגנוב ועושים אלימות ופשע. זה יכול להיות מכוון כלפי כולם, ערבים ויהודים. מי שאין לו כסף בבית יהיה מסוגל להכל".

לצד זאת, בציבור הפלשתיני ובכמה חוגים ברמאללה יש מי שסבורים שצריך לנצל את ההזדמנות כדי להיפרד מישראל מבחינה כלכלית. "צריך שיהיו הסדרים חדשים ושנצא לעצמאות. מספיק עם התלות בישראל", הם אומרים. "הכלכלה הפלשתינית נהנית מהמשכורות שהפועלים מביאים מהעבודה בישראל אבל מצד שני היה עדיף לו היתה לנו עצמאות כלכלית".

"כל עוד ישראל שולטת על המשאבים שלנו וממשיכה בכיבוש, אנחנו אוטומטית תלויים בה, אבל המצב הנוכחי פותח מחדש את העניין הזה. בשביל שנוכל להישען על עצמנו, צריך שיהיו פעולות רציניות שיביאו לאופק מדיני, חופש תנועה ואפשרויות תעסוקה".