הקצין שמאבחן את "מצב הרוח" בעזה: "הציבור ברצועה היה שמח לראות את סינוואר לא בין החיים"

הרוע של חמאס נגע באל"מ ע' הכי קרוב שיש. זה תפס אותו כפסע מביתו, כשמחבלים הגיעו ב־7 באוקטובר עד לשער הקיבוץ שבו הוא מתגורר עם אשתו וילדיו בעוטף עזה. חברי כיתת הכוננות ורבש"צ הקיבוץ אמנם הצליחו לבלום את הטרוריסטים, אך מבחינת ע', ראש מערך מידע ומחקר ביחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש), החשבון עם חמאס רק נפתח.

במקביל לתמרון הקרקעי ולפעולות השונות במישור המודיעיני, באוויר, בים, וביבשה - מתקיים מאמץ נוסף. אולי פחות רואים אותו ולא תמיד שומעים עליו, אך חשיבותו בתהליכי קבלת החלטות ובלחימה עצמה לא מוטלת בספק. החיילים והקצינים שמאיישים את דסק 160, שעליו מפקד אל"מ ע', אחראים להביא את מה שקורה בתוך המציאות האזרחית ברצועת עזה. במילים אחרות - לספר את הסיפור של החיים עצמם.

"התפקיד שלנו בתוך המערכה הוא להראות איך הצד השני חושב. לתאר את תמונת המצב האזרחית כדי לאפשר את המשך התמרון של צה"ל", מסביר ע'. "אנחנו חיים ברשתות בצורה משמעותית, וגם דרך האנשים בצד הפלשתיני אנחנו מנסים להבין איך כל מי שהוא לא חמאס צבאי - מתנהל ותופס את המציאות.

"נכון שיש את חמאס, שהוא האויב וגם מוטמע באוכלוסייה בצורה חזקה, אך לצד זה יש ציבור של 1.9 מיליון אזרחים שהם בסוף אנשים רגילים, שצריכים לאכול, לשתות, לקבל טיפול רפואי וקורת גג, אם אוהל ואם מחסה כזה או אחר. אנחנו צריכים לדעת לתאר את המציאות שם, בעיקר כדי לסייע ללחימה וכדי שלא יהיה משהו שיפריע להתקדמות שלה, עד להפלה ולמיטוט של שלטון הטרור של חמאס.

"בתוך כל הדבר הזה, מה שיכול לפגוע ולעצור את המערכה הוא אם נעשה טעות שתגרום למשבר הומניטרי או להרג של בלתי מעורבים. שווי בנפשך שעכשיו פוגעים חס וחלילה במחסה של כמה עשרות פלשתינים בלתי מעורבים - זה רע לכולם".

לדברי ע', מעקב אחר מיקומי מחסות ותנועות של האוכלוסייה האזרחית ברצועה הוא חשוב כדי לשמר את הלגיטימציה ללחימה של צה"ל, וכדי להרחיק לחץ מדיני בינלאומי הדוחק בישראל לפנות להפסקת אש טרם השלמת המשימה. "אנחנו פה בשביל להביא את המידע, לנהל מלחמה, להישאר מוסריים ולשמור על שעון החול של הלגיטימציה הבינלאומית, הפנימית והציבורית", הוא מדגיש.

"ישראל לא רוצה לפגוע באנשים שלא צריך לפגוע בהם. כל מי שמעורב מסכלים אותו, אבל מי שלא - לא. למנוע פגיעה באוכלוסייה לא מעורבת זה אינטרס מרכזי", הוא מוסיף, וממהר להבהיר: "עם זאת, כל עוד חמאס משתמש בתושבים כמגן אנושי - פגיעה בהם בחלק מהמקרים היא בלתי נמנעת".

"הפחדה, איומים וירי"

על אף הדיווחים שיצאו מעזה בימים האחרונים, המצביעים על משבר הומניטרי מחריף נוכח מחסור במזון ובמים לשתייה, לצד התפשטות מחלות וזיהומים בעקבות תנאים סניטריים ירודים ובתי חולים שמתקדמים לעבר קריסה, ע' לא מגלה בינתיים סימני דאגה משמעותיים, ומתעקש כי עזה עדיין לא ירדה אל מתחת לסף ההומניטרי.

"יש אתגר גדול מאוד לכל המערכות האזרחיות בעזה, אבל אף אחת מהן לא קרסה בדרום הרצועה ואנחנו גם לא על סף קריסה. המצב כרגע בשליטה", הוא מדגיש. "אנחנו במצב שבו צריך כל הזמן להזין את המערכת הפלשתינית, עם הכנסת משאיות מזון שעוברות בידוק ושני קווי מים שמוזרמים לתוך עזה. הרף ההומניטרי הנדרש הוא מים, מזון, מערכת בריאות מתפקדת ברמה של הצלת חיים. כל הדברים האלה קיימים בדרום הרצועה".

יצוין כי חמאס עדיין שולט בחלק מהסיוע שמוכנס לרצועת עזה ומשתמש בו לצרכיו. מעשים של בזיזת מחסני מזון ומשאיות סיוע בידי אזרחים הפכו למראות יומיומיים, ובחלק מהמקרים אנשי חמאס מפעילים אלימות והפחדה נגד תושבים תמימים, תוך שהם שמים יד על סחורות שאמורות להגיע לציבור.

"היום הרבה יותר קשה לחמאס לבצע פעולות נגד האוכלוסייה מאשר בתחילת המלחמה, אבל באזורים כמו רפיח הוא עדיין נמצא ועושה חלק מהדברים האלה - הפחדה, איומים וירי", אומר ע'. "חמאס מנסה לייצר משילות באזור הדרומי, וזה מתבטא בכך שהוא פועל לעשות סדר ומנסה להחליט מה יגיע למי ואיזה סיוע יגיע לאן".

"מחיר ההפסד"

עוד סימן לכך שחמאס עדיין לא איבד אחיזה בדרום הרצועה הוא העובדה שאנשיו ממשיכים לזמן פעילי שטח "סוררים", למשל כאלה שפרסמו פוסט או סרטון ביקורת ברשתות החברתיות שלא תואמים את האג'נדה של הארגון. במקרים אלה חמאס דואג להעביר להם איום ישיר שכדאי להם לחדול. בחלק מהמקומות במרחב הזה עדיין אפשר למצוא פעילים חמושים, חלקם אפילו על מדים.

עם זאת, לדברי ע', המשילות של חמאס נשחקת והולכת ככל שצה"ל מתקדם בלחימה, בד בבד עם מה שהוא מתאר כעלייה משמעותית בביקורת נגד הארגון בתוך הציבור בעזה.

"אני כן רואה ניצנים של אובדן שליטה של המערכת החמאסית, לא רק צבאית, גם משילותית, אזרחית, מוניציפלית וציבורית", הוא מבהיר. "אנחנו מזהים שיש שחיקה משמעותית ביכולת המשילות וההרתעה של חמאס, כי הציבור הפלשתיני מבין לאט־לאט שחמאס הולך ומתרסק. אבל זה עדיין לא מוחלט, עדיין יש אחוזים לא מועטים בציבור שלא מוכנים לצאת בגלוי נגד חמאס מתוך פחד.

"יש חלקים באוכלוסייה שתומכים בחמאס, אך יש חלקים אחרים שלא תומכים בו ומעבירים ביקורת ברורה נגדו, ורואים את זה קורה עכשיו, בפנים גלויות במגמה מתגברת. אם לפני שבוע דיברנו על עשרות, עכשיו זה כבר מאות ובהמשך נזהה אלפים".

לדברי ע', "סינוואר הוא אדם מפחיד עבור הפלשתינים, שרצח אנשים במו ידיו. הדמות שלו עדיין מהדהדת בעיני התושב, אך ככל שהזמן עובר - היא נשחקת. הוא בן מוות וסופו ברור. ממה שאנחנו שומעים, רוב הציבור בעזה היה שמח לראות אותו לא בין החיים. הרוב רואה אותו כהורס".