בונים על ואקום שלטוני, נושאים עיניים לזירות אחרות: כך ייראה היום שאחרי אצל חמאס

גלות חמאס: בארגון הטרור מתחילים לחשוב איך להמציא את עצמם מחדש. צפון הרצועה עתיד ליפול לידי כוחות צה"ל; חאן יונס היא הבאה בתור; וארה"ב הבהירה לכל מי שהיה לו עוד ספק: אין באמת דדליין אמריקני מוחלט למלחמה. סגן היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, ג'ונתן פיינר, אמר זאת בעצמו. בכך, הקיץ הקץ על התקווה המרכזית של חמאס בעזה.

ייתכן שסינוואר עצמו ינסה לברוח, להסתנן דרך מנהרה שעוד נותרה בגבול הדרומי. אולי הוא יבחר בדרך יצירתית אחרת או בסיכום של הרגע האחרון - שחרור החטופים תמורת עזיבתו. כך או אחרת, התמונה הגדולה לא תשתנה: חמאס, בתור תנועה פוליטית, צפויה לאבד את הנכס המשמעותי ביותר שהשיגה אי פעם: שלטון כמעט אבסולוטי. אמנם תחת סנקציות, אבל עדיין שלטון. השליטה האזרחית כמעט אבדה.

יתר על כן, המכון האמריקני ISW העריך כי לפחות שבעה גדודים בצפון הרצועה קרסו, ושישה גדודים אחרים נמצאים תחת לחץ מאסיבי של צה"ל. המשמעות היא שחטיבות עזה והצפון קרובות להתמוטטות - יותר ממחצית מגדודי חמאס.

החלום של רמאללה

בעתיד הוורוד ביותר לשיטתם, בחמאס יוכלו לנצל ואקום שלטוני ברצועה ביום שאחרי, שיאפשר להם להיבנות מחדש דרך "מוסדות צדקה" להמוני הנזקקים, ולהוציא לפועל פיגועים בודדים. על כן, מי שמתנגד לכניסה של הרשות הפלשתינית צריך לבסס אלטרנטיבה שתטפל במצוקת העזתים, תוך הרחקת קטאר וחמאס. בהקשר זה, הסיוע ההומניטרי בהובלת איחוד האמירויות הוא צעד מתבקש, שכן הוא מנתק את הקשר בין האוכלוסייה לארגון. את הפער הזה יש להרחיב בעתיד לתחום החינוך.  

לראש ממשלת הרשות הפלשתינית, מוחמד אשתייה, היתה הצעה מבדחת באותו עניין. בראיון ל"בלומברג" הוא אמר שחמאס יוכל להפוך ל"שותף זוטר" באש"ף. אשתייה חשף טפח מתקוותה הגדולה של רמאללה. עם מיטוט שלטונו, בשילוב הקטסטרופה שהביא על עזה, חמאס יאבד את תמיכתו הציבורית ויידחק לשוליים. מהמלכים של עזה, מנהיגיו יהפכו לגולים אפורים בוועידות משמימות בחו"ל. וככה באמת מתים רעיונות.

לחמאס יש תוכניות אחרות. בכיר הארגון, אוסמה חמדאן, התעקש לאחרונה ש"ההתנגדות במצב טוב", אבל דיבר באותה נשימה על אלפי הרוגים ועל האפשרות להפוך את סיני לבסיס טרור. ממקום מושבו בביירות, חמדאן הודה כי העזתים עלולים לברוח מהרצועה.

"כל ניסיון לדחוף את הפלשתינים מעזה אינו אומר שהסוגיה הפלשתינית הסתיימה. הם ימשיכו בהתנגדות בכל מקום. אף אחד לא מדמיין שסיני יבלע את הפלשתינים אלא להפך. אזור הגבול יהווה בסיס איתן יותר", אמר. מטבע הדברים, בעזה גינו את הרעיון ובמצרים דוחים אותו על הסף, אבל הוא אותת על הכוונות של חמאס לעתיד.

בלבנון, למשל, נרשמה מבוכה רבה לאחרונה. בחמאס הצהירו על התארגנות טרור חדשה בשם "חלוצי מבול אל־אקצא". המטרה: לגייס פלשתינים למען "עתיד עמם ושחרור ירושלים". התוצאה: פוליטיקאים לבנונים נבהלו מהאפשרות של "פת"חלנד" חדשה מדרום לנהר הליטני. במקרה הזה, בחמאס התנדבו לפוצץ את בלון הניסוי. "זאת רק התארגנות עממית, בטח לא חמאסלנד", התעקש הנציג המקומי. אלא שחמאס מנהל כבר מזמן תשתית טרור במדינה, גם אם מצומצמת יחסית. אחד מבכיריה, חליל חראז, חוסל רק בחודש שעבר.

אפשרות אחרת היא הזירה הסורית. כשחלקים נרחבים במדינה נתונים לחסותה של איראן, חמאס יוכל להקים מיליציה משלו, כזו שתצטרף לגורמים הפרו־איראניים. רק ביום שישי כטמ"ם חיסל בקוניטרה ארבעה מחבלים של חזית הגולן בחיזבאללה. השאלה היא אם המצוקה של חמאס תספיק למחילה של בשאר אסד. לא בכדי נדדה הלשכה המעופפת של הארגון מדמשק לקטאר לפני יותר מעשור. חמאס תמך אז בהתקוממות נגד אסד. למרות זאת, לפני כשנה החל תהליך פיוס. ייתכן שבעת צרתם, הקצב מדמשק יאות לשלם במטבע קשה לאיראנים על הצלת שלטונו.

ניצחון מר

בה בעת, בהפגנות בירדן נשמעות קריאות להקמת "מיליציה עממית". למרות זאת, ניתן להניח שחמאס יהסס לנצל זאת ולפגוש גורל דומה לזה של ערפאת באירועי "ספטמבר השחור". חרף ההרצאות על זכויות אדם שנשמעות לאחרונה מבית המלוכה ההאשמי, כל ניסיון להקים שוב בסיס טרור בממלכה יפגוש את מנגנוני הביטחון שלה. אלה יקפידו כמובן על תגובה פרופורציונלית בלבד.

סביר גם שכמאמר הסיסמה של תומכי חמאס בהפגנות במערב, ארגון הטרור ינסה "להפוך את האינתיפאדה לגלובלית". במילים אחרות: לתקוף יהודים או מטרות ישראליות בחו"ל. טורקיה, שבה שהו עד לא מזמן בכירים בחמאס כמו פתחי חמד, עלולה להפוך למפקדה. בוודאי בהתחשב במסר של המודיעין הטורקי לישראל, כי לחיסולים ממוקדים יהיו "השלכות חמורות".

התוכנית המקורית של חמאס נשענה על עזה כבסיס־האם למלחמת שמד בישראל תוך הימור כושל על חיזבאללה, איראן ואינתיפאדה שלישית. מהרגע הראשון, סינוואר תכנן לנצל את החטופים בתור תעודת הביטוח. 3,000 המחבלים שפלשו ב־7 באוקטובר, היו נחוצים לא רק כדי לשחרר אסירים ביטחוניים. לשם כך היה די בפעולה מוגבלת. בכל אופן, האיום מעזה יוסר. יהיה בכך ניצחון מר שנוכל להתגאות בו, למרות כל המחדלים והטרגדיות שידענו מאז 7 באוקטובר. אבל איומים אחרים, קטנים יותר, צפויים לבוא במקומו.