בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס בדרום ישראל ובעוטף עזה ב-7 באוקטובר ועם תחילת מלחמת "חרבות ברזל", נעצרה כניסתם של כ-160 אלף פועלים פלשתינים מיהודה ושומרון לעבודה בישראל, למעט כמה אלפים שמוגדרים חיוניים.
הסוגיה הזו מתחילה לעורר לחץ ברחוב הפלשתיני, וגם בהנהגת הרשות מוטרדים מההשלכות שעלולות להתפתח מכך. "בינתיים אנחנו בבית, חיים ממה שיש", אומר ע', תושב חברון בן 51. "אנחנו מקווים שזה זמני ושנחזור לעבודה שלנו. מה שקרה לא באינטרס שלנו ולא עוזר לנו. כולנו הופתענו ממה שקרה בעזה. אני לא בעד זה שחפים מפשע ייהרגו, כל אחד רוצה להיות שמח בחיים שלו, עם המשפחה שלו", ציין.
פועלים פלשתינים במעבר תרקומיא, בשנה שעברה // צילום: רשתות ערביות
ע' עובד בתחום הבנייה בישראל משנת 2009. הוא לא פקד את אתר הבנייה שאליו היה רגיל להגיע מדי בוקר בראשון לציון מאז תחילת המלחמה. "זה קשה לכולנו, אנחנו לא אוהבים מה שקרה. בשבועיים הראשונים של המלחמה חששנו להגיע לעבודה בישראל בגלל המצב והרקטות. חשבנו שזה זמני ושנוכל לחזור במהרה, אבל אז ראינו שמתחילים לדבר על להביא עובדים זרים, וזה גורם ללחץ", הסביר.
"אני שומע מחברים שלי על שיקים שחוזרים ושאין להם כסף", הוסיף. מי שהיה רגיל לקנות בהקפה – בעלי חנויות כבר לא מאפשרים לו לעשות זאת, מחשש שלא יוכלו לשלם בעתיד. אנשים לא יכולים לעמוד בהתחייבויות ולהחזיר תשלומים. יש כאלה שמלווים בני משפחה או שיש להם כסף מחסכונות ששמרו, אבל בסופו של דבר גם הכסף הזה ייגמר, וממה יחיו? כל חודש אני מביא פרנסה הביתה, ועכשיו יש בעיה".
ע', נשוי ואב לשבעה ילדים, מעיד כי הוא אינו תומך בהרג אזרחים ומתנער ממעשי הטבח שביצע חמאס. לדבריו, הוא וחבריו יצרו קשר עם כמה גופים ברשות הפלשתינית כדי לברר אם ההחלטה הישראלית עתידה להשתנות, אך לא זכו לקבל תשובות. "בגדה אין עבודה כמו שיש בישראל, וגם לא משלמים כמו בישראל. אנחנו מקבלים 300 שקלים ליום עבודה בישראל לעומת 100 שקלים פה אצלנו. אנחנו נגד ההחלטה למנוע מאיתנו להיכנס לעבודה, זה לא טוב לשום צד. כשלבן אדם אין כסף להביא בשביל המשפחה, הוא או בני המשפחה שלו מסוגלים לעשות כל דבר. זה יכול להביא לתגובות נגד הצבא הישראלי ולגרום לניצול של אנשים ולבעיות ודברים לא טובים".
כשהוא מזכיר את המילה "ניצול" ע' מדבר על גורמי טרור שינסו להשתמש במצב הקיים כדי למשוך אליהם תושבים מתוסכלים. "ינצלו אותם, ייתנו להם כסף. במצב שלבן אדם אין ממה לחיות ויש מישהו אחר שבא ואומר לו 'קח', הוא לא יסרב", ציין.
פועלים אחרים מעידים אף הם על הקושי שנוצר בעקבות מעשי הטבח הברבריים והמלחמה שכפה חמאס על ישראל, ומספרים כי הם חוששים שההחלטה למנוע מהם להיכנס לעבוד בארץ תימשך לתקופה ארוכה. "אנחנו מפחדים מהמצב החדש. אנחנו לא רוצים לשבת בבית, כל אחד רוצה לדאוג לפרנסה של המשפחה שלו. עוני ואבטלה דוחפים לכך שבנאדם ילך להתנהגות לא טובה. מה הרשות יכולה לעשות? זה לא בידיים שלה, הכעס יופנה לישראל", הסביר עובד אחר בתחום השיפוצים והבנייה.
עמוד התווך הפלשתיני לקראת קריסה
הכלכלה הפלשתינית ביהודה ושומרון נשענת בצורה משמעותית על ההכנסות החודשיות של עשרות אלפי הפועלים שיוצאים לעבודה בישראל. זהו אחד מעמודי התווך המרכזיים בקופת הרשות הפלשתינית, ובהיעדר מקורות אחרים שיפצו על כך – עלולות להתפתח תוצאות שליליות מבחינה כלכלית, חברתית ואף ביטחונית.
לכך מצטרפת סוגיה נוספת עם פוטנציאל נפיץ לא פחות: הרשות הפלשתינית מסרבת לקבל לידיה את כספי המסים מישראל, זאת בשל החלטת הקבינט הישראלי לנכות מתוכם את הסכום שמוקצה לרצועת עזה. בכיר פלשתיני אישר ל"ישראל היום" כי הרשות הודיעה לישראל על הסירוב. בתשובה לשאלה אם הנהגת הרשות לא חוששת מההשלכות שיצמחו מכך, השיב: "אין לנו בעיה עם זה, שישראל תישא באחריות למה שהיא עושה". עמדת הרשות היא שאין לקבל את כספי הסילוקין כל עוד הם מקוזזים.
אם הרשות תעמוד בסירובה, ובהיעדר אלטרנטיבות וסיוע חוץ שימלאו את החסר, היא תתקשה לשלם את משכורות פקידי הציבור ואנשי מנגנוני הביטחון הפלשתיניים. המשמעות היא שעשרות אלפי פקידים יקבלו 30% ממשכורתם, או אפילו לא יקבלו אותה כלל.
