מכל המקומות בעולם, את הרמז הראשון לכוונתו להפסיק את פעילות כוח המשקיפים בחברון, זרק נתניהו דווקא בצ'אד הרחוקה. "אני צריך לעשות פעולה אקטיבית כדי לחדש את המנדט. אני בדרך כלל אדם אקטיבי אבל לא מבטיח להיות אקטיבי בעניין הזה", אמר לפני שבוע לעיתונאים שנלוו למסעו למדינה האפריקנית.
כוונת נתניהו הייתה לכך שעל פי ההסכם הישן בין ישראל לבין המדינות שמהן מגיעים המשקיפים, בכל חצי שנה היו שרי החוץ הישראלים לדורותיהם חותמים על הארכת המנדט של TIPH.
כמו שקורה פעמים רבות במערכות שלטוניות, מה שאמור היה להיות נושא שנדון בכל פעם מחדש, הפך לאוטומט, ועכשיו לך תשנה הרגלים. אבל בסוף כל אוטומט עובר לניוטרל, ונתניהו - שכראש ממשלה חתם ב־1996 על הסכם חברון וחידש את פעולת המשקיפים - הוא שסגר אתמול מעגל והראה להם את הדרך החוצה. יהיה מי שיטען שרק בגלל הבחירות ההחלטה התקבלה.
האוטומט הפך לניוטרל עם השנים. ראש הממשלה בנימין נתניהו // צילום: גדעון מרקוביץ'
עם זאת, מי שמכיר מקרוב את ההתלבטות בתוך המערכות הישראליות בנוגע לכוח הזר, את עשרות הפניות שהגיעו לנתניהו מכל הקשת הימנית לשים סוף לפעילותו ואת המחויבות הרגשית העמוקה שיש לנתניהו כלפי תושבי חברון היהודים דווקא משום שחתם אי־אז על ההסכם - מי שמכיר את כל אלה, יודע שלא רק בחירות הובילו אותו להחלטה הנכונה.
קיפול כוח המשקיפים יעורר מן הסתם כמה כחכוחים במדינות מוצאם, אלא שלא מומלץ להתרגש. TIPH היה בעיקרו סידור עבודה למשוחררי צבאות ולפעילים פוליטיים מאירופה, שמצאו לעצמם תעסוקה עתירת הכנסה שעלתה הון למשלמי המסים בארצותיהם. בימים שבהם שום מדינה לא נהנית מעודפי תקציב, איש לא יצטער על חזרתם הביתה.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
