תיק גנץ: אם כולם שווים בפני החוק - נדרשת חקירה פלילית

מי שגייס את רב־אלוף בני גנץ למשימה של הפלת ראש הממשלה נתניהו לא שיער כמה קופסאות ריקות ומקרקשות קשורות בחבל לזנבו. ספק אם הכוחות העליונים היו מטילים עליו את המשימה, אם היו יודעים ששום דבר לא שקוף אצלו. לא הטלפון הנייד, לא החיבור שהתגלה עם האוליגרך וקסלברג, שהשקיע במימד החמישי ונתון כיום תחת מגבלות מצד הרשויות בארה"ב - ועכשיו תיק 50 מיליון. 

השורה התחתונה של תיק 50 מיליון היא קבלת "דבר" במרמה. חשד, לפחות. והדבר הוא 4 מיליון שקלים על חשבון העסקה של 50 המיליונים. 4 מיליון מכספי משלם המסים. אנחנו לומדים שלפי מבקר המדינה, החברה בניהולם של גנץ ושותפו רם בן ברק הטעתה או רימתה בסעיפים החשובים של העסקה: היא הציגה כאילו יש לה מוצר מדף מוכן - ולא היה מוצר כזה; היא הציגה כאילו היתה קיימת ארבע שנים באותה עת, בזמן שהיתה קיימת רק שלוש שנים; וטענה שיש בידיה כבר חמישה לקוחות, כשלא היה לה אף לקוח.

עוד בנושא:

• דו"ח מבקר המדינה: כך נחתמה עסקת המיליונים בניגוד לתקנות

• גנץ: "נתניהו הפך לבית חרושת של הכפשות"

• הליכוד על דו"ח המבקר: "לפתוח בחקירה נגד גנץ"

בעבר, בפרה־היסטוריה, היה קרנבל תקשורתי מטורף סביב חשד לאיסוף בקבוקים בבית ראש הממשלה. אמות הסיפים רעדו כאשר נחשף מחדל רהיטי הגן. הסיגרים ובקבוקי המשקה הזליפו רעל בעורקי מערכות תקשורת ועיתונים במשך שלוש שנים. פה מדובר בחשד לעסקה שהתמונות הנלוות לה באתרי האינטרנט מרמזות על דברים נוספים: גנץ והמפכ"ל בדימוס אלשיך במגע אינטימי מחויך. שני אנשים לבביים. אם המפכ"ל חשוד שסידר עסקה לחבריו בממסד הביטחוני, אולי הקשרים האלה הובילו גם למקומות אחרים.

זה בדיוק הקשר הממאיר של האולד בויז ממערכת הביטחון. ישראל זקוקה לביטחון, לא לממסד ביטחוני שמסתובב בציבוריות הישראלית כמו פיל בחנות חרסינה וגורר אותה ממשבר למשבר. אחת הכותרות אתמול אמרה: "רוני אלשיך ניסה לתפור מכרז של 50 מיליון שקל לבני גנץ". הנה עוד דבר ששותפו לדרך ארוכה של גנץ, יאיר לפיד, לא ידע עליו דבר בשעה שהמחדל התורן של גנץ פרץ לאוויר. אתמול הוא עוד ניסה להתאושש מהנזק הסביבתי של ראיון טלוויזיוני בדיליי מהארץ, כשגנץ עוד נשם אוויר פסגות בוושינגטון. זאת היתה טעות לשלוח אותו לחזית הראיונות. עכשיו עוד לא ברור מה יהיה סל התגובות של כחול לבן. הם מנסים לדחוף פנימה את הצוללות, אבל עזה והדו"ח החדש של מבקר המדינה הופכים אותן לעניין שמוצה. 

בדרך כלל, עדיף שלא לתעל את הפוליטיקה לערוץ הפלילי. אבל כשעלה אתמול השר יריב לוין להנחתה בנוגע לטיפול שוויוני של מערכת האכיפה, היה לו קייס טוב. יש חוק ברזל בפוליטיקה: שום פוליטיקאי לא יכול לשרוד חיפוש על גופו עם ידיים על הקיר והרגליים מפושקות. יש לכלל הזה יוצא מן הכלל אחד, וזהו ראש הממשלה נתניהו. גנץ החדש בפוליטיקה כבר הפך בתוך חודשיים בלבד לפוליטיקאי רגיל, וספק אם ישרוד את החיפוש בכליו ובבגדיו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו