סילבן אדמס: "הישראלים הם ווינרים"

עבור רוב הישראלים השם סילבן אדמס לא אמר הרבה עד קיץ 2018. אבל באותה שנה איש העסקים, הפילנתרופ היהודי־קנדי־ישראלי, ובעיקר - ציוני נלהב, הביא את תחרות האופניים ג'ירו ד'איטליה ארצה, שם את ישראל על המפה הספורטיבית, ובמיוחד נתן משמעות חדשה למונחים השחוקים שבדרך כלל נידונים בכנסים אקדמיים ובמכוני מחקר: הסברה, מיתוג ישראלי ותודעה. מבחינת אדמס, ההסברה הישראלית היא פספוס אחד גדול ברגע שאומרים לאנשים מה לחשוב על ישראל, במקום לתת להם לגלות את המדינה בעצמם.

"ל־85 אחוזים מהעולם לא אכפת מישראל, ואין להם בכלל אג'נדה פוליטית", הוא אומר, "יש את הקיצונים ששונאים אותנו, יש כמובן את אלה שאוהבים אותנו, אבל באמצע יש את הכמות המאסיבית ביותר - ואם נראה להם את ישראל הנורמלית, הם יפתחו גישה חיובית בנוגע לישראל". 

תחרות הג'ירו שהביא לארץ באופן היסטורי, הקמת קבוצת האופניים המקצוענית הראשונה של ישראל (שלאחרונה זכתה במרוץ דומה בהונגריה) ופרויקטים אחרים שבהם השתתף - החל מהאירוויזיון, דרך החללית "בראשית" ועד תוכניות מלגות ופרויקטים אקדמיים - כל אלה הם דוגמאות למהפך ההסברתי והמיתוגי שאדמס רוצה לעשות. 

"אני לא מאמין שהסברה - בפני עצמה - היא אפקטיבית. היא לא מגיעה לרוב המכריע של האנשים שלא ממש אכפת להם מאיתנו. כשאתה מטיף לאנשים הם לא מתעניינים, אין להם עניין עמוק להבין את הניואנסים של הפוליטיקה, אבל אם אתה מראה להם את ישראל האמיתית בצורה מאסיבית, באמצעות כלים שונים ומגוונים, כמו ספורט שמקרב בין אנשים, או אירועים תרבותיים כמו האירוויזיון או פרויקט 'בראשית' - דברים כאלה חושפים את הכוח הגדול שלנו. במקרה של הג'ירו, הגענו כמעט למיליארד אנשים שראו את ישראל למשך ארבעה ימים - יש לזה השפעה".

"הגענו כמעט למיליארד אנשים שראו את ישראל למשך ארבעה ימים". מרוץ הג'ירו איטליה בישראל צילום: אי.אף.פי

העם הכי אנרגטי

אדמס, שפועל כבר שנים רבות למען חיזוק ישראל בעולם ועושה לה נפשות בכל הזדמנות, מוכר היטב בעולם היהודי והעסקי. בגיל 35 מונה למנכ"ל חברת הנדל"ן המשפחתית שהקים אביו, וכבר יותר מ־22 שנים הוא בעליה. כבעלים, הצעיד את החברה קדימה ואף הגדיל באופן משמעותי את היקפי פעילותה ואת רווחיה.

אביו, מרסל, הוא ניצול שואה שהצליח לברוח ממחנה כפייה נאצי ברומניה ב־1944 והגיע בדרך לא דרך לפלשתינה תחת המנדט הבריטי. כאשר הבריטים עזבו, לחם מרסל במלחמת העצמאות, עד שלבסוף השתקע בקנדה, שם פגש את אשתו לעתיד אנני - שגם היא עשתה את המסלול רומניה־פלשתינה־קנדה (ובאמצע גם היתה עצורה עם הוריה במחנה הבריטי בקפריסין). 

בני הזוג הקימו יחד את חברת הנדל"ן הצפון־אמריקנית Iberville Developments שחולשת על מרכזי קניות, מרכזי בילוי, בתי משרדים ובתי מגורים. אך הבית האמיתי תמיד היה ישראל, וסילבן עצמו עלה ארצה לפני ארבע שנים. 

אתה מגדיר את עצמך כשגריר של ישראל בעולם. במה זה מתבטא? 

"הסיבה שאני קורא לעצמי כך היא שכל הפרויקטים שלי נוגעים לקידומה של ישראל. כשעליתי לארץ החלטתי שהשלב הבא שלי בחיים יוקדש לקידום ישראל הנורמלית. ישראל שאנחנו מכירים ביום־יום, החברה הפתוחה והסובלנית, והסופר־דמוקרטית, הרבגונית, החופשית, ומה שחשוב - ישראל הבטוחה. אני רוצה להקרין את המסר הזה בעולם בפרויקטים שמגיעים למספר אנשים מאסיבי, כי החדשות הרגילות על ישראל מונוכרומטיות מאוד ויוצרות תמונה מעוותת מאוד של המדינה. זה לא דיוקן מהימן שלה. 

"הצלחה של ישראל בזירה העולמית מובילה גם להצלחה בתוך ישראל עצמה. הג'ירו הוא דוגמה נפלאה לכך - הוא העלה את המורל של כל המדינה. הוא איחד אותנו. לראות מאות אלפים של ישראלים עומדים ברחובות כדי לראות מרוץ אופניים שמעולם לא שמעו עליו... אף אחד לא רוצה לפספס מסיבה טובה. אנחנו העם הכי אנרגטי ונלהב שאי פעם ראיתי". 

"הצלחה של ישראל בזירה העולמית מובילה גם להצלחה בתוך ישראל עצמה". אדמס // צילום: שחר עזרן

אתה מתכוון להביא את האירוע פעם נוספת? 

"הבאנו את זה בפעם הראשונה זה 101 שנה של קיום התחרות. הבאנו את זה מחוץ לאירופה בפעם הראשונה לישראל, אז מה שאני אומר זה שזה לא ייקח עוד 101 שנים להביא את זה שוב".

מה הפרויקט הגדול הבא שלך? 

"מה שאני רוצה עכשיו לעשות זה להקים קרן שתממן אירועים כמו הג'ירו על בסיס קבוע. אני בהחלט מוכן להשקיע הרבה בקרן הזאת. הסיבה שאנחנו צריכים אותה זו יציבות. הג'ירו והאירוויזיון הם הוכחת הקונספט. הוכחנו שאפשר להגיע לרוב המכריע שלא מעוניין לשמוע הטפות מוסר של הסברה, ולכן אני עושה את זה שונה. מובן שצריך להמשיך לעשות הסברה ולהבהיר את צדקת הדרך, אבל אם אנחנו רוצים להגיע לכמות מאסיבית, צריך לעשות זאת באופן שונה ולהגיע לאנשים באופן שאינו מתווכח. להראות את המציאות, את ישראל הנורמלית. כשאנשים מגיעים הנה, הם כמעט תמיד מתרשמים ומופתעים לטובה ואומרים 'לא ידענו'".

חיים בסביבה קשוחה

לאדמס יש הבחנות גם לגבי הפוליטיקה בישראל, כמי שהשקיף על הדברים מהצד. "כמו ישראל, גם קנדה היא דמוקרטיה פרלמנטרית, אבל שם השיטה היא בריטית וישראל מתבססת על ייצוג פרופורציונלי. זו שיטה הרבה יותר דמוקרטית, אחת השיטות הכי דמוקרטיות בעולם. עם זאת, ככל שיש יותר דמוקרטיה, כך יש פחות סדר ויותר כאוס. כי כל קול נחשב, שלא כמו בקנדה, שבה בבחירות האחרונות מפלגת הליברלים של ג'סטין טרודו קיבלה רוב בפרלמנט, אף שרק 39 אחוזים מהמצביעים הצביעו עבורה. בישראל הליכוד וכחול לבן קיבלו כל אחת 27 אחוזים וחייבות למעשה לעשות שופינג אצל המפלגות האחרות כדי ליצור קואליציה. אז זו שיטה דמוקרטית מאוד, וזה מה שקורה בדמוקרטיה - יש קצת יותר כאוס. זה מעניין - אנחנו חיים בתקופה מעניינת". 

יהודי קנדה בדרך כלל נשכחים מאחור בכל הנוגע לנרטיב הציוני. אפשר לשנות את זה? 

"זה רושם מוטעה. הקהילה היהודית בקנדה הרבה יותר שומרת על המשכיות מזו האמריקנית, יש לנו הרבה פחות בעיות בכל הנוגע להתבוללות. היהודים הקנדים נוטים להיות ציוניים מאוד ומשפחתיים מאוד, ואני חושב שאנחנו קצת יותר עממיים, ואנחנו בהחלט מזדהים עם ישראל. יהודי קנדה הם הקהילה היהודית הרביעית בגודלה בעולם ותומכים מאוד בישראל ... ארה"ב היא רבע מכלכלת העולם, ובארה"ב יש ריכוז גדול יחסית של יהודים - שני אחוזים מהאוכלוסייה, בקנדה רק אחוז אחד מהאוכלוסייה. זו דינמיקה שונה".

בספטמבר זו תהיה מערכת הבחירות השנייה שלך בארץ. אתה מצטער שעזבת את השלווה של הפוליטיקה הקנדית? 

"שום מדינה לא חושבת שיש לה פוליטיקה רגועה. לכל מדינה יש את הוויכוחים שלה, שחשובים לה, וההבדל היחיד הוא שבישראל חיים בסביבה הרבה יותר קשוחה, וההשלכות משמעותיות ביותר. אבל למרות הכל, לישראל יש כלכלה פורחת, שהיא מושא לקנאתה של קנדה. בישראל אנשים מתלוננים על מזג האוויר - אוקיי - את זה מעולם לא הבנתי. כל יום הוא מושלם פה... בואו לקנדה בפברואר ואז נדבר על מזג האוויר בישראל".

"הג'ירו והאירוויזיון הם הוכחת הקונספט". אדמס

לאדמס יש בשורה לישראל: הסבלנות והחתירה להצלחה משתלמות. לדבריו, קנדה וישראל הן שתי מדינות שהגיעו להצלחה דווקא בגלל כישלונות ואכזבות, ודווקא משום שהיו בעמדת נחיתות. אחד היעדים הבאים שלו הוא להפוך את ישראל למעצמה אולימפית, כפי שקנדה עשתה את הבלתי ייאמן. 

"כאשר מונטריאול אירחה את האולימפיאדה בשנת 1976, לא קיבלנו (קנדה) מדליה אחת, ואז באולימפיאדת החורף בוונקובר (בשנת 2010) הצלחנו להשיג שיא בכל הנוגע למספר מדליות הזהב שמדינה אי פעם קיבלה באולימפיאדת חורף בודדת. זה מראה שאפשר לבנות הצלחה אם מקדישים את המשאבים למקומות הנכונים, ואני יודע שהישראלים הם ווינרים. כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה רק לקדם את התשתית המתאימה ולתת את ההזדמנויות הנכונות לספורטאים - ונוכל לקבל הצלחות".

בתור אדם שגר בשתי היבשות - האם לדעתך ישראלים יכולים להיות אופטימיים לגבי עתידם? 

"כשישראלים שומעים אותי מדבר ואומר דברי הלל על ישראל, הם אומרים 'סילבן, וואו, כל כך כיף להיות לידך, אתה כזה חיובי'. הם לא מודעים לכך שלישראל יש אותן בעיות של כל מדינה מודרנית מערבית משגשגת: פוליטיקה, קושי להשיג דיור, שיפור הכלכלה. כל הדברים האלה נכונים לכל מדינה. ההמלצה שלי: קחו צעד אחורה ותסתכלו עד כמה רחוק הגענו ב־71 שנים בלבד".

להיות נאמן להיסטוריה

אדמס מדגיש כי דווקא בגלל הצלחתה של ישראל לשרוד כנגד כל הסיכויים, חייבים להעלות על נס את פועלו של ממשל טראמפ למען ישראל, שקירב בין שתי המדינות יותר מכל ממשל אחר. "טראמפ הוא ברכה לישראל, הוא הנשיא היחיד שמימש את ההבטחות של העברת השגרירות והכרה בירושלים ועוד".

לדבריו, גם קנדה בסופו של דבר תלך בעקבות טראמפ ותעביר את השגרירות לירושלים, כי אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור. פייר טרודו, אביו של ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו, היה ראש ממשלה שהעז לעשות דברים מסוג זה, אך ראש הממשלה הנוכחי, כך טוען אדמס, כבול פוליטית. 

ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו // צילום: אי.אף.פי

"אני לא בטוח שטרודו יהיה אמיץ מספיק מהסיבה הפשוטה של דמוגרפיה - יש הרבה יותר מצביעים מוסלמים בקנדה; קנדה קולטת יותר מהגרים לנפש מכל מדינה אחרת, אך בסופו של דבר כל המדינות יעבירו את השגרירות ויכירו בירושלים כבירת ישראל לנצח".

אדמס, שינאם הערב ב"פורום 'ישראל היום' ליחסי ישראל־ארה"ב", סבור שגם השגרירה האמריקנית באו"ם לשעבר, ניקי היילי, היא נכס לישראל ומייחל לרגע שהיא תשוב להילחם את מלחמתה של ישראל בזירה העולמית. "צריך להודות לה על התמיכה המוסרית החזקה שלה ועל כך שהיא נאמנה להיסטוריה", הוא אומר, "ההיסטוריה לא החלה בשנת 1967, יש לנו קשר של 3,000 שנה לארץ הזאת; אי אפשר לבקש דוברת יותר טובה ממנה בעולם עבור ישראל".

אדמס מדגיש בראיון כי השקת הפורום הערב היא אירוע יוצא דופן וחשוב, שמגיע בהמשך לפעילות ארוכת השנים של משפחת אדלסון, בעלי "ישראל היום", למען ישראל. 

"אני רוצה לשבח ולברך את ד"ר מרים אדלסון ואת בעלה שלדון, כי גם הם עושים עבודה מצוינת, בין השאר על ידי 'פורום ישראל היום', וכמובן פרויקט 'תגלית', שבו הם תומכים באופן מאסיבי". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו