הבית הציורי של קרן קיימת לישראל ברחוב צבי הרמן שפירא בתל אביב נושא עימו מטען היסטורי: המקום נפתח כבר ב־1937 והפך במהרה למרכז שוקק של פעילות: קק"ל ניהלה ממנו את קניית האדמות ואת גיוס התרומות מרחבי הארץ ומהעולם, ובד בבד שימש הבית גם מוסד חינוכי.
את הראיון עם יו"ר קק"ל, דניאל עטר, ערכנו לקראת "פורום 'ישראל היום' ליחסי ישראל־ארה"ב" שייערך הערב בירושלים, ובראי הזמן נראה שהקישור אינו מקרי. "אי אפשר להפריז במעמד ובחשיבות של יהדות ארה"ב עבור ישראל לאורך השנים", אומר עטר, "גם הקשר של הלובי היהודי לממשל והשפעתו על הקונגרס והסנאט הם קריטיים למדינה. כנגזרת, הקשר בין קק"ל־ישראל לשותפיה בארה"ב חם ועמוק במשך שנים רבות" (התרומות מארה"ב חוצות את רף ה־150 מיליון דולר בשנה, בעוד התרומות משאר העולם הן כשני שלישים מכך; ד"ל).
כשמדברים על ישראל וארה"ב מזכירים את הביטוי "יחסים מיוחדים". זה נכון גם לגבי הקשר בין קק"ל־ישראל לבין ארה"ב?
"מטבע הדברים, יש שליחים רבים מטעמנו הפזורים בארה"ב, ואנו תומכים בפעילויות של הקהילות היהודיות ברחבי אמריקה. גם בהקשר של המאבק נגד ה־BDS אנו נוטלים חלק (בין השאר, קק"ל החליטה לתבוע את חמאס בבית המשפט בארה"ב על הנזקים הסביבתיים שארגון הטרור גרם בעוטף עזה, תביעה שנמצאת כרגע בשלבים מתקדמים לקראת הגשתה; ד"ל). לפני חמש שנים נחתם הסכם בין קק"ל העולמית לבין JNF ארה"ב (שלוחת קק"ל), שמסדיר את כללי ההתנהלות ביניהן.
יו"ר קק"ל דניאל עטר // צילום: יהושע יוסף
"אנחנו פועלים בהרמוניה מלאה ובשיתוף פעולה איכותי ברוב המוחלט של המקרים עם JNF ארה"ב. המשמעות היא שאין כמעט תחום שבו הם לא תומכים או שלא מתקיים בו שיתוף פעולה לכל רוחב העשייה שלנו, ובכלל זה באקדמיה, בבתי ספר, בתנועות נוער, בתעשייה, טיפול במצוקות מים בבאר שבע ובערבה, סיוע לחקלאים ועוד. בשלב הזה אנו מנסים לכוון את כל התומכים מהעולם לגליל ולנגב, כדי לחזקם ואגב כך לחזק את כל מדינת ישראל".
מחפשים את המנהיגים הבאים
עטר מספר כי קק"ל שמה דגש על מה שהוא מגדיר "מאבק משמעותי מול אחת התופעות המדאיגות שטורדות את מנוחתנו - ההתבוללות. בארה"ב היא גדלה לממדים של יותר מ־70 אחוזים, ולכן יש הכרח להתייחסות רחבה בנושא הזה של כלל הגורמים כדי למצוא את הדרכים הנכונות להתמודד איתה".
מה זה אומר בפועל?
"עיקר העיסוק שלנו בנושא זה הוא בחינוך הבלתי פורמלי בסניפי קק"ל בכל רחבי העולם (52 מדינות). השאיפה היא להשיג שתי מטרות: חיזוק הזהות היהודית וחיזוק הזיקה לארץ ישראל. לצורך כך אנחנו משתמשים בשלל אמצעים: משלחות, הרצאות, סרטונים ותוכניות הפעלה בתנועות נוער - מכיתה ג' ועד לבגרותם, במשך שנים רבות - בשאיפה שחלקם לפחות יהפכו למנהיגים בקהילות שלהם. ברור לנו לגמרי שמי שנכנס לעולם התוכן של הפעילות התנועתית לא מאבד את זהותו היהודית ואת הקשר לישראל. לפעמים זה מצליח יותר ולפעמים, לצערנו הרב, הנתונים האובייקטיביים מובילים לכישלון במשימה. בסך הכל, יהדות ארה"ב היא איכותית מאוד, עם תומכים ציונים נלהבים מכל קצות הקשת הפוליטית, ובעניין הזה ריבוי הדעות הוא דווקא מקור כוח עצום".
קק"ל, לצד פעילותה החשובה בפיתוח הארץ, היתה נתונה לאורך השנים ללא מעט ביקורת. זה החל כבר עם קום המדינה, כאשר היו שראו בקק"ל גוף שעבר זמנו והתנגדו להעברת קרקעות המדינה לרשותה. עטר (61), שנכנס לתפקיד יו"ר קק"ל בשלהי 2015, נאלץ גם הוא להתמודד עם ביקורות שונות מטעם מבקר המדינה ורשם ההקדשות.
יום ניקיון משותף לחיילים ולילדים שמקיימת קק"ל בכל שנה // צילום: דודו גרינשפן
״השינוי שהעברנו את קק"ל מאז נכנסתי לתפקידי, לטובת החדרת מינהל תקין ושקיפות לארגון, הוא אחד הגדולים ביותר שגוף ציבורי בישראל עבר אי־פעם. קק"ל מתנהלת כיום על פי אמות המידה המחמירות ביותר, ואני חושב שאין שום גורם ציבורי בישראל שרמת השקיפות שבו מתקרבת לזו שמונהגת אצלנו. מינינו לסמכות משפטית עליונה בארגון את נשיא בית המשפט המחוזי בדימוס, יוסף (ספי) אלון, ומתחתיו מחלקה משפטית שמנהלת את כל הרגולציה לצד שורת דו"חות שיזמנו. בנינו ספר נהלים מפורט שכולל כ־300 נהלים לצורך יצירת עבודה שקופה ותקינה, וספר התקציב של קק"ל כולו מפורסם באתר האינטרנט".
על טיוטת דו״ח רשם ההקדשות, שביקר את התנהלות קק״ל, אומר עטר: "חלק גדול ומהותי מהטענות ומהקביעות שעלו בטיוטת הדו״ח הוא עורבא פרח. על פי חוק, אסור בכלל לפרסם טיוטת דו"ח - זו עבירה פלילית, ולא סתם נקבע, כך מכיוון שעל דברים שעולים בטיוטה הגוף המבוקר עוד צריך להשיב ויכול להפריך את הטענות לחלוטין".
גאולת האדמות עדיין כאן
חוויית הישיבה בבניין קק"ל מעוררת זיכרונות היסטוריים. לבית קק"ל היה תפקיד חשוב, בין השאר, גם בעת הכרזת העצמאות של מדינת ישראל. כאשר התקבלה החלטת האו"ם על סיום תקופת המנדט הבריטי וחלוקת הארץ בין המדינה היהודית למדינה הערבית ביום כ"ט בנובמבר 1947, התכנסו ראשי היישוב בבית קק"ל להתייעץ אם לקבל את ההחלטה ולהכריז על מדינה יהודית עצמאית. ב־1988 הוחלט להפוך חלק גדול מבית קק"ל למוזיאון המתאר את פעילותה ואת תרומתה של קק"ל למדינת ישראל (בשמו הרשמי - "מרכז חינוכי ומוזיאון 'מועצת העם ומינהלתה'").
"קק"ל רלוונטית יותר מאי־פעם", מבהיר עטר, "מעבר לנושא האקוטי של חיזוק הזהות היהודית והזיקה לישראל, העניין הבסיסי לא השתנה - אנחנו ממשיכים את הציווי הראשוני שעל בסיסו הוקמה קק"ל: גאולת אדמות. גיליתי שאנשים רבים לא יודעים שהרבה פעמים מתקיים מאבק נגד כוחות גדולים שמביאים כסף מבחוץ, למשל מהאמירויות, שמגויס כדי להשתלט על אדמות המולדת. הנה, בשנה וחצי האחרונות קק"ל השקיעה כ־500 מיליון שקלים ברכישת אדמות בעיקר מחקלאים על סף פשיטת רגל (השקעה במושבות לרוחב כל המדינה: יסוד המעלה, ראש פינה, בנימינה, בקעת בנימינה, גדרה ועוד).
"בעצם רכשנו אותן, ומייד החכרנו להם את הקרקע כך שימשיכו לעבדה. היא לא תרד לטמיון ונשמור על הערך העליון של ייצור מזון בישראל. כך אנו מצליחים לשמור על גבולות המדינה, על האחיזה בקרקע ועל הערך העליון של הציונות. תוסיף לזה תמיכה בתנועות נוער עולמיות, בניית תוכניות עבודה והכשרת מדריכים על ידי משלחות המבקרות בישראל, והחדרת ציונות בעיקר על ידי משלחות מורים מבתי ספר יהודיים שאנו מביאים לישראל".
רילוקיישן לדימונה
המרכיב המרכזי של חזון קק"ל בעשרות השנים הקרובות הוא תוכנית "ישראל 2040". מדובר בחזון שמתווסף לכל הפעילויות של הארגון ומהווה משקל נוסף ומשמעותי להן. "הרעיון החל לקרום עור וגידים לפני חודשיים בלבד", מספר עטר, "המטרה המרכזית שלו היא להביא חצי מיליון תושבים חדשים לגליל ומיליון תושבים חדשים לנגב. אני כבר מחכה לשיחה עם שר האוצר בממשלה הבאה כדי לתקצב את העניין ולהניע אותו מיידית".
השם הרשמי והקליט לתוכנית הוא "רילוקיישן ישראלי - קק״ל בונה את ארץ המחר", ועטר מגויס אליה בכל הכוח. "הגיים צ'יינג'ר שבזכותו אנו מאמינים שנוכל ליישם את התוכנית הוא הטכנולוגיה הישראלית, המחוללת ניסים ונפלאות ומבוקשת כל כך בעולם. את הגליל אנחנו מתכוונים להפוך למעצמה עולמית של פוד־טק, אגרו־טק וביו־טק. את הנגב - בשיתוף היחידות הטכנולוגיות של צה"ל, שמעתיקות דרומה את בסיסיהן - נהפוך לבירת הסייבר, התעשיות הביטחוניות והבינה המלאכותית".
כרזה משנות ה-40 של הקרן הקימת לישראל הקוראת להתנדבות העם לגאולת הארץ
מה הדגשים של התוכנית?
"המטרה החשובה היא לייצר שינוי דמוגרפי בהבאת אוכלוסיות חדשות חזקות שיכולות להסתמך כלכלית על עצמן, ולא כפי שקורה היום. הדגש יושתת על כפרי היי־טק, קמפוסים מדעיים ומרכזי פיתוח מהמשוכללים ומהאיכותיים שנראו באזור ובכלל. בצידם נבסס ערים חכמות שמסוגלות לקלוט אוכלוסייה צעירה, חזקה ושוקקת חיים - ולספק לה את מכלול הצרכים. כך אנו מקווים למשוך משקיעים ויזמים, מהנדסים ומתכנתים, משפחות צעירות וסטודנטים מהארץ ומהעולם.
"במקום רילוקיישן לעמק הסיליקון בקליפורניה הם יבקשו רילוקיישן לבאר שבע ולקריית שמונה, לנצרת עילית ולדימונה. זו מהפכה של ממש, וכל זה מתוך הבנה שהחוסן האסטרטגי של מדינת ישראל תלוי בהיותה של החברה הישראלית בריאה ומאוזנת - ולא רק במרכז, כפי שקורה היום".
לצורך מימוש התוכנית עטר לא שוכח את חלקם של יהודי התפוצות בעניין. "הם יכולים וצריכים למלא תפקיד חשוב בהגשמת המטרה הזו", הוא אומר בתקווה, "קודם כל באמצעות עלייה ויישוב האזורים הללו. המהלך הזה אמור להיעשות כחלק מתוכנית שלמה שנוביל בשנים הקרובות. בפנייה ישירה אני אומר להם: אתם יכולים לקחת חלק במימוש האתגר הגדול של הציונות בעשורים הקרובים, ובכך תצטרפו ליהודים הרבים שהגיעו לישראל לאורך כל שנות קיומה של המדינה.
"ברמה הבסיסית", מסכם עטר, "אין כמו מראה עיניים כדי להפנים את חשיבות קק"ל. זה לא מקרה שיש אלפי קילומטרים של שבילי אופניים ומיליוני דונמים של עצים, שהפכו את ישראל ליחידה בעולם שמספר העצים בה גדל משנה לשנה. אנחנו נמצאים בכל אזורי המעטפת של ישראל: בחינוך הבלתי פורמלי, בפעילות בני נוער, במכינות קדם־צבאיות ועכשיו כמובן בגולת הכותרת - בהנעת אנשים לגור בגליל ובנגב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו