פאטו בנסודה, התובעת בבית הדין לפשעי מלחמה בהאג, היא לא אויבת ישראל. נהפוך הוא: עד היום, כאשר עניינים "ישראליים" הובאו בפניה, היא דווקא צידדה בעמדת ישראל. כך היה (שלוש פעמים) כאשר שופטי בית הדין המקדמי הורו לה לחקור את המשטים לרצועת עזה, והיא סירבה, בטענה שמסמכותה להחליט את מה לחקור ואת מה לא.
דווקא מהסיבה הזאת צריכה ישראל להיות מוטרדת מכוונתה של בנסודה לפתוח בחקירה של פשעי מלחמה שישראל ביצעה לכאורה ביו"ש ובעזה. פנייתה אל שופטי בית הדין כדי שיכריעו אם הדבר נמצא סמכותה (וכן אם הרשות הפלשתינית, שהגישה את התלונות, היא בכללה "מדינה"), היא תמרור אזהרה שמחייב את ישראל במהלכים מדיניים ומשפטיים משמעותיים שיסכלו את היוזמה.
מניסיון העבר, סביר שבית הדין יאשר בהתלהבות את פתיחת החקירה. השופטים - חלקם ממדינות שמערכת המשפט בהן היא לא בדיוק מגדלור של צדק - הם לרוב יותר קיצוניים מהתובעת. צריך מידה גדושה של אופטימיות כדי להאמין שבסיומם של ארבעת החודשים שניתנו להם, יפטרו השופטים את ישראל מהתסבוכת הזאת בעילת חוסר סמכות.
עוד באותו נושא
הפרצוף האמיתי נחשף: כך נראה בית הדין לאנטישמיות בינלאומית טהורה
"יש לנו את הכלים להתמודד עם בית הדין"
היועמ"ש על החלטת בית הדין הבינלאומי: "בלתי מתקבלת על הדעת"
המשמעות היא שבנסודה, שעתידה לסיים את תפקידה בשנה הבאה, תותיר למחליפה חקירה פעילה, שלא מעט סכנות בצידה. באפשרותה להוציא צווי זימון או צווי מעצר לכל מי שתמצא לנכון, מרמת החייל או הפקיד ועד לראש מדינה. ישראל בוודאי לא תשתף פעולה עם מהלך כזה או תאפשר לאנשיה להיחקר, אבל ספק אם תסתכן בלאשר את צאתם מהארץ, מחשש שכל מדינה שחתומה על אמנת רומא (שהיא מקור הסמכות לבית הדין בהאג) מחויבת לעצור ולהסגיר אותם.
ההתנחלויות, גדר ההפרדה וצה"ל
חקירה כזאת תעסוק בעיקר ביהודה ושומרון, ושלושה עניינים יעמדו במוקד הדברים: מעמד ההתנחלויות, גדר ההפרדה ופעולות שונות שמבצעת ישראל (מהריסת בתים ועד מעצרים). מדובר בסוגיות מדיניות, שהטענה הישראלית הקבועה היא שעליהן להיפתר במשא ומתן ישיר בין הצדדים. זה גם הקו המדיני שתבקש כעת ישראל להוביל במאמץ לסכל את המהלך.
באשר לעזה, הבהירה התובעת כי בכוונתה לבדוק את החקירות שערכה ישראל לפעולות שביצע צה"ל. מדובר בעיקר במבצעים הנרחבים שנערכו ברצועה, מעופרת יצוקה ועד צוק איתן. אם תמצא התובעת שישראל אכן ניהלה תחקירים מקצועיים והוגנים - ובמקרים שבהם היו פעילות בניגוד להנחיות ננקטו הליכים - סביר שהיא לא תקיים חקירה עצמאית משלה.
שרידי הבתים של המחבלים שרצחו את דביר שורק ז"ל // צילום: אי.פי
מדובר בעניין קריטי, שעומד גם במוקד הוויכוח הציבורי בישראל. כל פעילות משמעותית של צה"ל בשנים האחרונות מלווה מקרוב על ידי משפטנים, משלב התכנון ועד לשלב הביצוע. זה נובע לא רק מסיבות של ערכים ומוסר, אלא גם כדי להגן על הקצינים והמדינאים מפני אפשרות של הגעה לבית הדין, מה שלא מנע ביקורת: נגד הפרקליטות הצבאית נטען לא פעם כי היא כובלת את ידי צה"ל, וכי החיילים לא יכולים לפעול ללא ליווי של פרקליט צמוד.
האמת, כמובן, שונה בתכלית. נדירים המקרים שהמשפטנים הגבילו פעילות מבצעית, אבל עצם הליווי שהם נותנים לה מעניק לישראל נקודת זכות משמעותית. כאשר במקרים חריגים גם עומדים אנשים לדין, המסר שמועבר לעולם הוא שישראל מקיימת מערכת משפט עצמאית ובלתי תלויה, שיודעת גם להעניש כשצריך.
את ההכשר המשמעותי ביותר מעניק בג"ץ, שדן באופן תדיר בסוגיות שנמצאות עכשיו לפתחה של התובעת בהאג. מי שתוקף כעת את בג"ץ ומעוניין להחלישו, צריך להביא בחשבון שאת המחיר עלולה ישראל לשלם לא רק בבית, אלא גם בעולם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו