סוגיית החלת הריבונות משאירה אנשים רבים עם שאלות פתוחות בנושא. "ישראל היום" עושה סדר עם תשובות לנושא הכי חם על הפרק.
מה קורה היום?
1 ביולי הוא תאריך התחלתי, ולא סופי. על פי ההסכם הקואליציוני של הליכוד עם שותפותיו, נתניהו רשאי, החל מהיום, להביא לממשלה או לכנסת את המהלך. כלומר, גם אם לא יחול היום שינוי בנושא - בכל מקרה, לנוכח המורכבות הפוליטית בישראל והביקורת הבינלאומית, גם האמריקנים וגם נתניהו רואים את החודשים יולי־אוגוסט כחלון זמנים לביצוע הצעד. כך שהיום, לכל היותר, תהיה הצהרה או אמירה, אבל לא החלטת ממשלה או חוק של הכנסת.
אילו אזורים הוזכרו כאתרים אפשריים להחלת ריבונות?
הרבה מתווי ריבונות עולים ויורדים בדיונים. בקעת הירדן, גושי ההתיישבות הגדולים הכוללים את אריאל, מעלה אדומים וגוש עציון, אזור עוטף ירושלים או אולי דווקא יישובים בעומק השטח, כגון בית אל ושילה. דנים גם בהיקף הסיפוח - האם 30 אחוזים מיו"ש כמו שדובר בהתחלה, או רק אחוזים בודדים? עדיין לא התקבלה החלטה.
מדוע יש שתי עמדות בימין בנוגע לתוכנית?
כי מטרתה להביא להקמת מדינה פלשתינית. הם לא משתכנעים מהתנאים הנוקשים מאוד שהוצבו בתוכנית, כגון החובה לפרז את עזה או הפסקת משכורות הטרור. מנגד, מנהיגי הימין שתומכים בתוכנית סבורים שלחששות אין בסיס ושיתרונות חזון טראמפ עולים בהרבה על חסרונותיו.
מהי עמדת נתניהו?
לנתניהו היה חלק נכבד בעיצוב התוכנית, והוא תומך בה בכל מאודו. בשיחות סגורות הוא עדיין מדבר על רצונו העז להחיל ריבונות, אולם הוא טרם הטיל למערכה את כל כובד משקלו, כלומר טלפן לטראמפ.
מה עמדת גנץ?
גנץ התהפך. בביקורו בבקעת הירדן לפני הבחירות הראשונה הוא התחייב "לפעול להחלת ריבונות". בעת שנפגש עם טראמפ בינואר, וגם פעמים רבות אחר כך, הוא שיבח את תוכנית טראמפ ואמר כי הוא מחויב לה. שלשום, בנוכחות שליח הבית הלבן אבי ברקוביץ, שינה גנץ את עמדתו ואמר כי "מה שאינו קשור למאבק בקורונה, ימתין", כלומר: הריבונות יורדת מבחינתו מסדר היום.
אילו אפשרויות עומדות בפני הפלשתינים?
הם תמיד יכולים לדבר עם ישראל, ותהיה זו הדרך המוצלחת והיעילה ביותר מבחינתם להרוג את הסיפוח. אבל, על פי המשפט הידוע, "הפלשתינים מעולם לא החמיצו הזדמנות להחמיץ הזדמנות", הם מסרבים לעשות זאת. צריך גם לומר שעל פי תוכנית טראמפ, יש תנאים מקדימים שעליהם למלא כדי שמשא ומתן יתחיל - אך קשה להאמין שירצו למלא אותם.
מהי עמדת מדינות ערב?
ירדן היא היחידה ממדינות ערב שמוטרדת ממשית מהריבונות. המלך חושש ממהומות ביו"ש שיגלשו לירדן ויערערו את כיסאו. שאר מדינות ערב, שמאוימות על ידי איראן ועל רקע זה מתקרבות לישראל, משמיעות הצהרות נגד הריבונות, אבל נראה שמדובר במס שפתיים.
הקהילה הבינלאומית יכולה "לגבות מחיר" מישראל?
כן, אך לא גבוה. עיקר הפגיעה צפויה ממדינות במערב אירופה, שרותחות מזעם על המהלך. אחדות יכירו כנראה במדינה פלשתינית, והאיחוד האירופי צפוי לצמצם תקציבי פיתוח ומחקר שהוא מעביר לישראל. ברור שגם נחטוף מטר גינויים, ושנים רבות קדימה "אירופה הנאורה" תגנה את הריבונות כפי שהיא מגנה את הבנייה בירושלים וביהודה ושומרון.
מהי תוכנית הפעימות?
על רקע הסתייגות כחול לבן, וכנראה גם הבית הלבן, נתניהו חשב לפצל את המהלך לשני חלקים. בשלב הראשון יסופח שטח קטן בהיקף של אחוזים בודדים. אם וכאשר התגובות האזוריות והבינלאומיות יהיו נסבלות, ואם טראמפ ייבחר מחדש בסתיו, אפשר יהיה להחיל ריבונות על יתרת השטח, כפי שתוכנן מלכתחילה.
האם דיון בתוכנית עלול לערער את יציבות הממשלה?
בהחלט. כבר מהרגע הראשון גנץ דיבר על ריבונות מזערית ובתיאום בינלאומי, בעוד נתניהו רצה את המהלך הגדול בלי להתחשב בעולם. עכשיו, כשגנץ רוצה לדחות את המהלך ל"אחרי הקורונה", המחלוקת היא מקור זעזוע נוסף לממשלת אחדות שלא מפסיקה לריב.
אז תהיה ריבונות?
הכל תלוי בישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו