"ככל שמשהים את ההחלטה ההתנגדות לריבונות גוברת"

1 ביולי הגיע, ועל אף שראש הממשלה סימן את היום הזה כיום החלת הריבונות, תושבי הבקעה למודי ההבטחות מגיעים אליו כשהם אדישים וחסרי אמונה.

ראש המועצה שלהם ויו"ר מועצת יש"ע דורש להחיל את הריבונות באופן מלא על כל אזור איו"ש והבקעה אבל גם הוא מפקפק בכך שהתהליך אכן יקרה, ואילו ביהודה ושומרון יש מי שמזהיר מפני החלה חלקית וקבלת מתווה תוכנית טראמפ ויש מי שקורא לברך ולאמץ כל החלת ריבונות שתהיה, גם אם על שטח קטן בהרבה ממה שדובר והובטח. 

עוד בנושא:

החלת ריבונות - לא בלי לאזרח | דעה 

האדמה מתחילה לרעוד

תושבי הבקעה: "אנחנו לא אזרחים סוג ב'"

שעת הכושר לריבונות: רוב בציבור תומך בהחלת החוק הישראלי בבקעה וביו"ש

בבקעת הירדן השגרה נמשכת. החקלאים ממשיכים בעבודתם. אותם לא מעניין אם מדינת ישראל תחיל היום או לא, את הריבונות על השטח. "אני לא מתעסק עם זה. בכלל. כל כך הרבה פעמים שמענו הבטחות בנושא. כבר עשרות שנים מדברים על סיפוח בקעת הירדן ושום דבר לא קרה ולא יקרה גם הפעם. תנו לי רק לעשות את העבודה שלי", אומר לנו אחד החקלאים בבקעה.

אלחייני לא מבין מדוע צריך לחכות לתאריך היעד. "זה כבר היה צריך לקרות. יש פה הזדמנות היסטורית וככל שעוברים הימים, ההתנגדות המקומית והבינלאומית הולכת וגדלה. ככל שנתניהו משהה את ההחלטה, כדור השלג ילך ויגדל", מזהיר מי שכבר מתחיל לפקפק בכך שהמהלך יצא לפועל. כמו אחרים, הוא מעריך שאם רה"מ יחליט לבסוף לבצע את המהלך, זה יקרה על חלק קטן בלבד מהשטח. היום, האחד ביולי, הוא סבור, יהיה כמו יום האתמול. "אני מעריך שלא יקרה כלום". 

"אנשים חסרי אמונה"

במפגש הבקעה שליד יפית, בעלי העסקים והתושבים לא מתעניינים בסוגיה. כמו החקלאים, הם רק רוצים לעבוד ולהתפרנס בכבוד. קובי, אחד מבעלי העסקים במתחם, שבעבר היה שוקק חיים וכיום נראה שומם למדי, אומר לנו: "זה לא משנה לי ואני לא חושב שזה ישנה יותר מידי את המציאות פה. אני לא מרגיש אזרח סוג ב' בגלל שהחוק הישראלי לא חל פה, אבל אני חושש שמהלך של סיפוח רק יבעיר את השטח".

גם חן, תושבת תומר, לא מאמינה שסיפוח הבקעה יביא לשינוי כלשהו ואילו טל, תושב חמדת לשעבר, אומר לנו: "ביבי עלה על עץ גבוה מידי כשהוא הכריז על הכוונה לספח את בקעת הירדן ועכשיו הוא מנסה לרדת ממנו. האווירה בבקעה מאוד פסימית. האנשים חסרי אמונה. חמישים שנה מנסים לספח את הבקעה, כולם מכירים את ההבטחות האלה. התושבים אדישים, אין פה צפיה לסיפוח". 

שנים של ציפייה

במעלה אפרים, הישוב הגדול ביותר בבקעת הירדן, עם 400 משפחות, פגשנו את אלי ידיד. הוא היועץ הבכיר של יו"ר קק"ל, דני עטר, ומשמש גם כסגן ראש המועצה המקומית, אשר מתגורר בה עם אשתו וארבעת ילדיו כבר כמעט שלושים שנה. גם הוא למוד הבטחות. הוא יהיה מאושר אם מעלה אפרים תסופח לישראל, אך גם הוא לא מאמין שזה יקרה היום, או בכלל.

בניגוד לאלחייני הוא לא מאמין שבקעת הירדן תסופח בכלל. "מדברים שנים על סיפוח. כל פעם זה עולה בתקופת בחירות. אין פה סיפוח ולא יהיה סיפוח", הוא אומר ומסביר כי במשך שנים ממשלות ישראל לדורותיהן שמרו על סטטוס קוו של בקעת הירדן קטנה ולא מתפתחת.

זו הסיבה, לדעתו, שגם אם הריבונות תצא לפועל, היא לא תוחל על בקעת הירדן, שכן, הקרקעות הרבים באזור מיועדים למדינה הפלשתינית העתידית, כך סוכם בהסכמים קודמים. "המדינה יכלה לעשות הרבה יותר בשביל האזור הזה. אם היו פה 40 אלף תושבים, מי היה מדבר על החזרת השטח? לכן לא מדברים על החזרת אריאל ומעלה אדומים למשל. הבקעה במצב הכי פחות טוב לסיפוח ולהערכתי היא לא תסופח", הוא אומר. 

חלון הזדמנויות היסטורי

לעומת אלחייני המתנגד ולו לסיפוח חלקי, פנחס ולרשטיין, לשעבר ראש מועצת מטה בנימין ומראשי גוש אמונים לשעבר, טוען שיש לאמץ בשתי ידיים כל מהלך של ריבונות ולא הקטן ביותר. "כל החלטה על ריבונות, תהיה אשר תהיה, אם רק על בקעת הירדן, או רק על חלק מהישובים באיו"ש, אני אברך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", הוא אומר. הוא נזהר מלהשמיע ביקורת נוקבת מידי על התנהלות ראשי מועצת יש"ע המתנגדים לתוכנית טראמפ, אך אומר: "מנהיגים לא צריכים להתעלם מהחששות, אבל זה משהו חסר תקדים. ואוי לנו שקטני האמונה בתוכנו עוד יחלישו את הציבור יותר".

הוא חושש כי הקמפיין והלחץ של ראשי המתנחלים המתנגדים לתוכנית, גרמו להססנות בקרב האמריקאים ולכך שהשטח שבסופו של דבר אולי יסופח, יהיה קטן יותר ממה שתוכנן, והוא דוחה בתוקף את הטענה כי הסכמה עם תוכנית טראמפ תביא להכרה במדינה פלשתינית. 

"זו הטעיית הציבור. אנחנו לא צריכים להכיר במדינה פלשתינית. ממשלת ישראל צריכה לקבל החלטה על החלת הריבונות בלבד. רה"מ צריך להיכנס למו"מ עם הפלשתינים ואם יגיעו לתוצאות, יביאו את זה להצבעה בכנסת", הוא אומר ומדגיש: "אני לא רוצה מדינה פלשתינית ואני אאבק שלא תהיה, אבל אנחנו לא בשלב הזה בכלל וכל מה שיחליטו להחיל עליו ריבונות, זה יהיה הצלחה עצומה. מדינת ישראל כבר לא תחזור לגבולות שישים ושבע. הנחת העבודה צריכה להיות כזו, שיש פה חלון הזדמנויות, אז בואו נעמיד את הדברים בפרופורציה.

אתם מוכנים לוותר על הסיכוי להחלת הריבונות כדי שאולי יהיה לנו יותר טוב בבחירות הבאות בארצות הברית? ראיתם מה קורה בעולם? זה חוסר אחריות ממדרגה ראשונה. אני מרגיש שאני לקראת משהו שחשבתי שלא יקרה בדורי ולעמוד בפני חלון ההזדמנויות הזה ולא לנצל אותו, זה בלתי נסלח", הוא אומר בתקווה כי היום, יוכל לפצוח בריקוד ולשאת ברכה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו