יישובים חדשים והכפלת מספר התושבים: הממשלה תאשר ביום ראשון תוכנית חסרת תקדים לפיתוח הגולן

הממשלה תתכנס ביום ראשון הקרוב לישיבה מיוחדת בקיבוץ מבוא חמה, שבה תאושר התוכנית הממשלתית להכפלת האוכלוסייה ברמת הגולן ובעיר קצרין.

מפרטי התוכנית, המתפרסמים כאן במלואם לראשונה, עולה כי מלבד שדרוג תשתיות, הקמת יישובים חדשים ושכונות חדשות, ופיתוח 2,000 מקומות תעסוקה, בכוונת הממשלה להפוך את הגולן לבירת טכנולוגיות האנרגיות המתחדשות של ישראל.

היקף ההשקעה הכולל של התוכנית עומד על מיליארד שקלים, ומרבית משרדי הממשלה צפויים לקחת בה חלק. את ההחלטה מובילים ראש הממשלה נפתלי בנט ושר המשפטים גדעון סער, ושותפים לה משרדי הבינוי והשיכון, הפנים, התחבורה, התיירות, הכלכלה, החקלאות, החינוך והגנת הסביבה וכן רשות מקרקעי ישראל. בחודשים האחרונים גיבש צוות בין־משרדי, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה יאיר פינס, את פרטי התוכנית.

בעיקרי התוכנית - הקצאת 576 מיליון שקלים לטובת תכנון ודיור. לבירת הגולן, קצרין, מתוכננת תוספת עתידית של כ־3,300 יחידות דיור בטווח זמן של כחמש שנים. ליישובי המועצה אזורית גולן יתווספו כ־4,000 בתים, והכוונה היא להעניק תמריץ כלכלי ליישובים שיתפתחו. בסך הכל צפויה תוספת של 23 אלף נפש באזור.

נוסף על כך, הממשלה מתכוונת להקים שני יישובים חדשים ברמת הגולן, "אסיף" ו"מטר", שכל אחד מהם יכלול כ־2,000 יח"ד. לצורך השקעה בתחום הדיור תוקם ועדה מיוחדת לתכנון, תקודם תוכנית מתאר ארצית ברמה מפורטת, תאושר תוכנית מתאר כוללנית לקצרין וייושמו תוכניות לשחרור שטחי אש ופינוי מוקשים באזור. הממשלה תקצה 160 מיליון שקלים להשקעה כוללת בשיפור איכות החיים בגולן. תקציבים אלה יופנו להשקעה בתשתיות התחבורה המחברות את הגולן למרכז הארץ ולפיתוח תשתיות תחבורתיות בין יישובי המועצה וקצרין. יצוין כי מצב הכבישים בגולן כיום גרוע למדי.

דגש טכנולוגי

עוד צפויה הממשלה לאשר את שדרוג מערך הרפואה הדחופה והרחבת פעילות המוקד הרפואי הקדמי בקצרין, את "תוכנית אודם" לפיתוח מנהיגות טכנולוגית־ביטחונית בקצרין, והשקעה נרחבת בחינוך ובחינוך הבלתי פורמלי. זאת לצד פיתוח תשתיות לתיירות, יצירת מסלול אופניים ("שביל הגולן"), מענקים ליזמים בתחום המלונאות, וכן שיווק וקידום של מתחמי מלונאות חדשים.

התוכנית מציעה, כאמור, להפוך את הגולן לבירת טכנולוגיות האקלים והאנרגיה המתחדשת בישראל. במסגרת זו יקודמו השקעות אימפקט באזור, ויוקם חיבור של מערך הפוד־טק בקריית שמונה לרמת הגולן. הממשלה גם תאשר השקעה חסרת תקדים בתוכנית לפיתוח תחום התעסוקה ויצירה של כ־2,000 משרות בגולן, בתחומי אגריטק, מלונאות, תעשייה חקלאית, שטחים מסחריים, מפעל עוגן ועוד.

כמו כן, הממשלה מתכוונת לגייס מהמגזר הפרטי מאות מיליוני שקלים בפרויקטים סולאריים, לרבות מערכי אגירת אנרגיה בשטח של כ־4,000 דונם בעמק הבכא. יוקמו גם פרויקטים של מחקר ופיתוח אגרו־וולטאי בהיקף של כ־600 דונם, ויפורסמו מכרזים לפרויקטים אגרו־וולטאיים בהיקף של כ־2,000 דונם.

מדובר בתוכנית חסרת תקדים בהיקפה. כיוון שלא מדובר באזור יהודה ושומרון, השנוי במחלוקת בקרב מרכיבי הממשלה, ניתן היה לגייס את הסכמת כלל המפלגות להחלטה. עם זאת, היא צפויה להיתקל בחלקה בהתנגדויות של תושבים ברמת הגולן, שחלקם אינם מעוניינים בהגדלת יישוביהם. גם ארגוני סביבה צפויים להערים מכשולים על מהלכים שיפגעו בטבע ובנוף, ובכלל זה הצבת טורבינות רוח רבות.

שר המשפטים גדעון סער אמר ל"ישראל היום" כי "החלטת הממשלה שתובא להצבעה ביום ראשון היא מימוש ההסכם הקואליציוני של תקווה חדשה 'לקדם ולתקצב תוכניות לאומיות לחיזוק ופיתוח הצפון ובכלל זה תוכניות ייחודיות לפיתוח רמת הגולן והעיר קצרין שיעוגנו בהחלטות ממשלה'. עתיד הגולן ייקבע במעשים ולא בדיבורים. יש לנו הזדמנות לקבוע לדורי דורות את עתיד הגולן כחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. ההתיישבות בגולן היא ציונות ואיכות חיים ביחד. אנחנו קובעים יעד ריאלי: הכפלה של ההתיישבות בגולן".

לקריאת הידיעה באנגלית >>