קשה להמעיט מחשיבותה של הפגישה וחשיבות הביקור של ראש הממשלה נתניהו בוושינגטון השבוע. הפגישה, הראשונה בין נתניהו לטראמפ בקדנציה השנייה של נשיא ארה"ב, מכרעת. זה לא מופרך לומר שבה יקבע במידה רבה העתיד הקרוב של המזרח התיכון.

על הפרק רשימת נושאים שכולם קשורים ושלובים זה בזה וכולם מכוונים אל היעד של טראמפ ה-מגה דיל, ההסדר האזורי הכולל של המזרח התיכון (הבאמת) חדש. השבת החטופים וסיום המלחמה לרבות הפתרון לעזה, שיתוף המפרציות בפתרון, הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה, עתיד הסכסוך עם הפלשתינים, פתרון סוגיית איראן וגם סוגיות גאו-אסטרטגיות אחרות כמו מעורבות סין ורוסיה באזור, סוריה טורקיה ועוד. 

אבל העצם התקועה בגרון פתרון כמעט כל הסוגיות היא חמאס. הסוגיה של ריבוע המעגל, קרי הוצאת חמאס מהמשוואה בעזה וככוח טרור בכלל, לצד שחרור החטופים וסיום המלחמה היא המשימה הראשונה בלוח הזמנים. ונתניהו בסוגיה הזו מקבל בימים האחרונים סיוע כבד משקל לקראת המפגש מסעודיה והעומד בראשה מוחמד בין סלמאן יורש העצר.

הפתרון חייב לכלול הוצאת חמאס ממשוואת השליטה ברצועה

גורם סעודי המעורה במגעים אומר לישראל היום כי מסר ולפיו הפתרון המלא לרצועה חייב לכלול את הוצאת חמאס ממשוואת השליטה ברצועה ואת פירוזה המלא מנשק, הועבר לטראמפ הן בפגישותיו של וויטקוף בסעודיה והן בדרכים אחרות. המקור אומר כי לעמדה הזו שותפים כמעט כל הצדדים העוסקים ביום שאחרי המלחמה, לרבות הרשות הפלשתינית עצמה. בבית הלבן מודעים לעמדה הזו ומגבים אותה.

מקורות דיפלומטים אמריקנים מאשרים זאת, לדבריהם, העמדה הסעודית המובהקת הועברה לוושינגטון בימים האחרונים באופן חד משמעי ואף קיבלה תשובה כי גם הממשל פועל ליישם את המהלך הזה.

המשמעות היא שהלחצים שעליהם מדברים בישראל כלפי נתניהו בהקשר להשלמת העסקה אינם לקבל אותה בכל מחיר, אלא רק לגבי הדרך ולוח הזמנים של הפלת חמאס, כמעט כל מדינות האיזור והכי חשוב, האמריקנים, יישרו קו עם מטרת המלחמה הישראלית – מיטוט חמאס והוצאתו מהרצועה ככוח פעיל.

הפגנות הכוח של ימי השחרור מעיד על סירוב חמאס לסגת

ב"ישראל היום", כתבנו על כך כבר לפני כמה שבועות, וכעת כולם מודים שזו הסוגייה העיקרית. אלא שחמאס מסרב לוותר על השלטון ברצועה והפגנות הכוח של ימי השחרור מעידות על כך. הוא מנסה להפעיל מחדש את המנגנונים האזרחיים ולא מתיר לאנשי הרשות הפלשתינית העזתית להיות מעורבים בכך.

הוא מנופף בקלף היחיד שבידיו, החטופים שנותרו, 79 במספר מהם כמחצית בחיים, (מהם 24 הממתינים לשלב השני ובהם 4 חיילים) כדי למנוע את חידוש הלחימה ובעיקר את הרחקתו מהרצועה, האקט שיעיד על הבסתו המוחלטת.

על הפרק כמה פתרונות לפלונטר. האחד שכבר הוצע לחמאס, הגליה של בכירי הארגון מהרצועה ועימם לפחות חלק מהכוח הלוחם ה"סדיר" למדינה כמו אלג'יריה ומתן חסינות בארץ המארחת. חמאס אמור אז למסור את נשקו.

השני, הפתרון הצבאי, חזרה ללחימה כדי להביא באמצעות הלחץ הצבאי לשחרור עוד חטופים אבל עם יעד מוגדר של חיסול צמרת חמאס וכוחו הצבאי. המגרעות, חשש כבד לחיי החטופים שנותרו, לחימה קשה עצימה יקרה וארוכה שבה ימקד צה"ל חלק ניכר מכוחו, והצורך לדאוג לצרכי האוכלוסייה האזרחית העזתית.

טובי המוחות בישראל בארה"ב וזו לא קלישאה, שוקדים על הפתרונות שמחוץ לקופסא. כמה הצעות מונחות על שולחנותיהם של נתניהו וטראמפ, והנשיא האמריקני רמז עליהם בהצהרותיו בדבר העברה זמנית של מאות אלפי עזתית למדינות אחרות בזמן השיקום. הקו המקשר בין רוב ההצעות הוא לוח זמנים ארוך.

כלומר הבאה לשחרור החטופים עוד בטרם יפורק חמאס מנשקו, ורק אחר כך יישום הוצאת חמאס מהמשוואה. לישראל היום נודע כי הצעה אחת, אולי המעניינת והאפשרית מכולן, מדברת על שלב א מורחב של העסקה כלומר שחרור עוד קבוצת חטופים, כדי להמשיך את המו"מ והפסקת האש, במקביל העברה של חלק מהניהול האזרחי, בעיקר חלוקת הסיוע ההומניטרי לידיים בינלאומיות.

כאן ישראל תידרש לעוד ויתורים כמו שחרור מחבלים מהזן האכזרי ושותת הדם, וכנראה שתהיה מוכנה לכך כדי להביא את מירב החטופים החיים. עכשיו כשהעקרונות נקבעו, והמראות המשמחים של החזרת החטופים מעודדים, זה מקל לתת כדי לקבל אותם. במהלך השלב הזה יהיה ריכוז מאמץ דיפלומטי ואחר על הנהגת חמאס תוך איום מוחשי, כי אם יסרבו, ישראל תצא למהלך צבאי עצים, עם גיבוי מלא של ארצות הברית, עם הפסקה של הסיוע ועוד הכבדה.

בישראל, יש לומר, ספקנים לגבי הצלחת מציאת הפתרונות. ההערכה היא שגם בצבא וגם בדרג המדיני נזדקק לפעולה צבאים נרחבת נוספת כדי ליישם את המטרה ההכרחית של מיטוט חמאס.

זה הלך הרוח כפי שנשמע בלשכות ראש הממשלה והשר רון דרמר, וכך גם בקרב הערכות מודיעיניות של צה"ל והשב"כ. בשיחות ובפגישות של הימים האחרונים בין הלשכות בירושלים ובוושינגטון, אין התרשמות שטראמפ יכופף כאמור את ידי נתניהו להמשך העסקה ללא אופק למיטוט חמאס. כל אנשי טראמפ לרבות וויטקוף סוברים שחמאס חייב לצאת. אחת השאלות היא איזה ערבויות יתנו לישראל כדי לבצע את זה לאחר שחרור החטופים, בעוד חמאס דורש ערבויות לסיום המלחמה בשלב הזה.

ויהיו עוד נושאים בפגישה בבית הלבן, הסכם עם סעודיה למשל הצפוי להתממש שניה אחרי סיום המלחמה, לצד ניסוח סעיף העוסק בחידוש המו"מ לפתרון מדיני עם הפלשתינים. כאן אומר לי הגורם הסעודי כי לכולם ברור שמדובר במהלך לטווח ארוך וכי הרשות הפלשתינית שעליה יש ביקורת חריפה במדינות המפרץ בשל שחיתות וחוסר יכולת למשול, צריכה שינוי עמוק ומהותי.

אבל, הוא מוסיף, ישראל צריכה לתת הסכמה להתנעת התהליך עם רצון ומחוייבות להגיע לפתרון המדיני הנכון שיבטיח את בטחונה ואת השאיפות להגדרה עצמית. "בסוף צריך להיות אופק למדינה פלשתינית, אחרת הסכסוך ימשך לעד" כך הדובר הסעודי.

בסוגיית איראן השאלה תהיה מהות הלחץ כלפי המשטר בטהראן כשמחד יש אמירות נוקשות מאוד של וושינגטון כלפי המשטר הזה אבל לצד זה סוג של ציפיות שישראל תתקוף בעצמה ולא ארה"ב. ברור לחלוטין שמתקפה כזו, בניגוד לממשל הקודם בוושינגטון תזכה לגיבוי מלא מלא בוושינגטון. ההנחה היא כי תתואם מערכה מדינית וכלכלית נגד איראן לצד הכנות לאפשרות הצבאית לפעול נגדה.