תקווה - זה מה שמסמל נשיא ארה"ב הנכנס, טראמפ. הוא ניצח כשאמר לאמריקנים: בואו נעשה את אמריקה גדולה שוב. טראמפ מומחה בלעורר תקווה - והוא עשה את זה בבת אחת, לנו ולאמריקנים.
אותה תקווה היא גם הסיבה לכך שנסעתי להשבעתו בוושינגטון, במשלחת של מועצת יש"ע. התקווה שאיתה אנו באים לכאן היא שהנשיא טראמפ ואנשיו ייתנו רוח גבית למדינה ולממשלה שלנו לעשות את כל מה שצריך. הממשל האמריקני מבין מצוין מי הטובים ומי הרעים, ומסמל, אולי יותר מכל, את התקיפות ואת העוצמה שאנחנו חייבים לפעול בהן עכשיו, כדי ש־7 באוקטובר לא יחזור על עצמו.
במוצאי השבת בחצות עמדתי בעלייה למטוס לניו יורק. לפניי עמדה אישה מבוגרת והפצירה בדיילות: "תודיעו לנו מי ברשימת החטופים שישוחררו, אחרת אני לא נוסעת". הן הבטיחו שיעשו כך, והיא התרצתה. כמה שעות אחר כך, כשהשמות לא הגיעו, החל לחץ במטוס. הבטתי בצמיד שיש לי על היד, זה ששלומית בת דודתי נתנה לי לפני הנסיעה לשדה, ובו כתוב: "החזירו את רומי ואת כולן". "זה חשוב שתיקחי את רומי איתך", היא אמרה לי. ברגעי מתח הסתכלתי בצמיד וידעתי שיהיה בסדר. שעתיים אחר כך הקריא הקברניט את שמות החטופות ששוחררו, ורומי ביניהן, ומטוס שלם מחא כפיים.
בדיוק באותם רגעים התכתבתי עם שרה רוזנפלד האהובה, אמו של מלאכי הי"ד. שני אירועי זיכרון ארגנתי למלאכי, שנרצח בידי מחבלים מנוולים המשוחררים כעת. "החיים מורכבים", היא כותבת לי. אכן, מורכבים מאוד.
בימים האחרונים חווים תושבי היישוב אורנית את מה שלא חוו מעולם: בכל ערב כמעט נשמעים צרורות ירי בדרכי הגישה של הכפרים הסמוכים ליישוב. זו עליית מדרגה דרמטית שמביאה לידי ביטוי הסלמה בכל יהודה ושומרון. מורכבות, מחירים כואבים - אלה דברים שאנחנו מקבלים, לא על חשבון החיים. יש דברים שלא יכולים להיות מורכבים.
העובדה שאנחנו עם חפץ חיים, מלא תקווה ורוצה טוב גורמת לנו למחוא כפיים ולהתמלא שמחה על שחרור חטופים. אבל גם אם זה מבלבל לפעמים, הוא לא בא על חשבון התביעה שזה יסתיים אחרת, שהחיים שלנו יהיו מורכבים פחות. אולי יש לנו מנגנון הדחקה לרוע ואנחנו מתמלאים בתקווה שזו תהיה המלחמה האחרונה, שיחזרו כולם עד אחרון החטופים, שלא יהיו עוד פיגועים, אבל זה לא יקרה מעצמו. צריך לדרוש את זה ולפעול בשביל זה.
אורנית, כחלק מיהודה ושומרון, היא "עוטף עזה" של מרכז הארץ. מי שחושב שמכיוון שהמצב מורכב מותר לנו לנהוג במתינות ובחולשה, כדאי שיגיע לביקור קצר בוושינגטון. מכאן הדברים נראים בהירים מאוד: אין מחנות, עם ישראל מאוחד. יש טובים ורעים, ויש תקווה לניצחון ברור.
מוושינגטון הרחוקה אנחנו לא אומרים מה לא, אלא מה כן: אנחנו חייבים למלא את כל מטרות הלחימה, כולל אלה ביהודה ושומרון. יש לנו הזדמנות היסטורית לשנות את המצב מהיסוד בכל החזיתות. אולי אם נעשה את זה, נוכל לדאוג לכך שהדילמות העתידיות שלנו יהיו קצת פחות מורכבות, שהחיים ינצחו את המוות, שנוכל באמת לחיות עם קצת יותר תקווה.
אור פירון זומר היא שליחת מועצת יש"ע להשבעת טראמפ
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו