היעד הראשון של טראמפ: סוף למלחמה בעזה

את השינוי הרדיקלי ששיקפה מדיניות החוץ של הנשיא דונלד טראמפ בכהונתו הראשונה אפשר לסכם בשתי מילים: "אמריקה תחילה".

לנוכח מדיניות זו, המציבה כמטרה עליונה את קידום האינטרסים של ארה"ב בזירה הגלובלית, ועל רקע הצהרותיו ופעולותיו טרם שובו לבית הלבן, סביר להניח כי הנשיא טראמפ יעשה מאמצים לפתור את הקונפליקטים המרכזיים שמעסיקים את העולם ולסיים את המלחמות והעימותים הצבאיים במזרח התיכון, במזרח אירו־אסיה ובמפרץ הפרסי.

השלמת שלבי העסקה בעזה

היעד הראשון יהיה סיום המלחמה ברצועת עזה. אחרי שהצליח להביא לשחרור החטופים ולהפסקת אש בטרם הושבע, נראה שטראמפ יפעיל לחץ כבד להשלמת השלבים הבאים של העסקה, עד לסיום המלחמה. עיקר הלחץ יופנה מן הסתם לממשלת ישראל, המעוניינת לשוב ללחימה בעזה בתום השלב הראשון כדי להשיג את "חיסול כל היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס".

מכיוון שככל הנראה לא יהיה ניתן להשלים את השלבים הבאים של העסקה בלי לסכם את הסדרי "היום שאחרי" ועזיבת ישראל את רוב שטחי הרצועה, ברור כי לסעודיה ולמדינות המפרץ יהיה תפקיד מרכזי בהסדרים אלו, לרבות השקעה כספית גבוהה בשיקום עזה.

נורמליזציה ישראלית־סעודית

היעד השני הניצב לנגד עיניו של טראמפ יהיה השגת נורמליזציה ישראלית־סעודית. יועצו לביטחון לאומי המיועד, מייק וולץ, כבר הצהיר בהקשר זה כי השגת הסכם שלום בין ישראל לסעודיה נמצאת "בראש סדר העדיפויות" של הממשל הנכנס. סעודיה, מצידה, הבהירה כי לא תאפשר נורמליזציה ללא צעד ישראלי, ולו סמלי בלבד, לקראת הקמת מדינה פלשתינית.

לפיכך סביר שהנשיא טראמפ ידרוש מישראל לבצע מחווה טריטוריאלית, או לכל הפחות מילולית, בסוגיית המדינה הפלשתינית - צעד שעשוי לערער את יציבות הקואליציה.

יציבות בסוריה ובלבנון

היעד השלישי נוגע להשגת יציבות בלבנון ובסוריה. טראמפ ינסה לנצל את בחירתו של הנשיא הלבנוני, ג'וזף עאון, ואת השינוי במאזן הכוחות הפוליטי בלבנון והיחלשותה של תנועת חיזבאללה כדי לחייב את ישראל לסגת, תוך כינון הסדרים ביטחוניים שיאפשרו לישראל להגיב על כל הפרה מצד חיזבאללה, בהתבססות על מנגנון פיקוח ישראלי־אמריקני ובתיאום איתו.

לצד זאת, טראמפ צפוי לאפשר לטורקיה להעמיק את אחיזתה בסוריה. בקמפיין שלו קבע טראמפ כי "סוריה זו לא המלחמה שלנו. תנו לאירועים להתגלגל, אל תתערבו". אמירה זו נאמרה לאחר שכינה את ארדואן "מנהיג חכם מאוד עם צבא חזק מאוד". במסגרת זו ארה"ב עלולה להסיר את תמיכתה בכורדים. בתמורה לעמדה זו ייתכן שארדואן יידרש לחמם את יחסיו עם ישראל.

סיום המלחמה באוקראינה

היעד הרביעי יהיה סיום מלחמת רוסיה־אוקראינה, בהמשך להצהרתו של טראמפ כי ביכולתו לעשות זאת "בתוך 24 שעות". ייתכן שטראמפ יודיע לנשיא זלנסקי כי בכוונתו להפסיק את הסיוע הצבאי והמדיני לאוקראינה, ולכן עליו להגיע לפשרה טריטוריאלית מול הרוסים במחוזות דונצק ולוהנסק ובאזור דונבאס, וכן להכיר בסיפוח של חצי האי קרים לרוסיה. תכתיב נחרץ זה עשוי להביא לסיום המלחמה הממושכת. 

הסכם עם איראן

היעד החמישי יהיה השגת הסכם גרעין חדש עם איראן. אחרי שהציר השיעי שבנתה קרס בשנה האחרונה, איראן הפכה להיות פגיעה יותר. פגיעות זו עשויה להגמיש את העמדות האיראניות ולהביא להסכמתה להסכם גרעין חדש, שירחיק סכנה של תקיפה צבאית ישראלית או אמריקנית. נראה כי הנשיא טראמפ לא מעוניין בהסתבכות צבאית מול איראן, ולכן יוביל צעדים צבאיים ישירים או עקיפים נגד איראן רק בלית ברירה.

עם זאת, צריך לזכור שהמציאות מורכבת יותר מכל תרחיש והערכה, במיוחד כשמדובר בנשיא כטראמפ, המקבל החלטות באופן בלתי צפוי ונושא את עיניו לעבר פרס נובל לשלום.

פרופ' בועז גנור הוא נשיא אוניברסיטת רייכמן, מחלוצי חקר הטרור באקדמיה ומייסד המכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור