הרב צבי קוגן, נעדר מיום חמישי. צילום: Gettyimages, צילום מסך מתוך עמוד הפייסבוק של חב"ד

הימור מסוכן: חטיפת שליח חב"ד בדובאי - העקבות מובילות לטהרן

דפוס הפעולה של גיוס שליחים לביצוע פעולות חבלה מוכר היטב, אך הבחירה באמירויות כזירה לפעולה היא אמירה בפני עצמה • מדובר ביעד מורכב המצטיין במנגנוני ביטחון מתקדמים, כאשר הבחירה לפעול דווקא שם מעידה על נואשות • מעניין יהיה לראות אם בית הדין בהאג יוציא צווי מעצר להנהגה האיראנית - הרשו לי לנחש את התשובה

[object Object]

היעלמותו של שליח חב"ד צבי קוגן בדובאי מעוררת גל של שאלות ותהיות לגבי מה שהתרחש, ואיראן נחשדת מייד כמי שעומדת מאחורי האירוע.

גורמים ביטחוניים מאיחוד האמירויות הגיעו לאבו דאבי, צילום: GettyImages

דפוס הפעולה המיוחס לאיראנים מוכר היטב: גיוס שליחים, לעיתים קרובות עבריינים מקומיים או סוחרים, לביצוע פעולות חבלה, חטיפה או התנקשות. דפוס זה נצפה בפעולות כושלות במומבאי, בתאילנד, בטורקיה ואפילו בישראל, אך הנחישות האיראנית, לצד עקרון "חוק המספרים הגדולים", שלפיו בסופו של דבר אחד הניסיונות יצליח, ממשיכים להוות איום ממשי.

מירוץ נגד הזמן

הבחירה באמירויות כזירה לפעולה היא אמירה בפני עצמה. זהו יעד מורכב ביותר, מדינה המצטיינת במנגנוני ביטחון מתקדמים, הכוללים רשת מצלמות חכמות ותוכנות מעקב משוכללות. כמו כן, האמירויות ידועות במערכת ביטחונית יעילה ובבעלי ברית כמו ישראל וארה"ב. הבחירה לפעול דווקא שם מעידה, כנראה, על נואשות איראנית, ועל נכונות להסתכן בתגובה מדינית חריפה מצד איחוד האמירויות.

מבחינת המוסד הישראלי, שמנהל מעקב מתמיד אחרי איומים על גופים ואזרחים ישראלים ברחבי העולם, מדובר באירוע שממחיש את גבולות היכולת. למרות מאמצים עצומים למנוע פיגועים או חטיפות, לא ניתן לנטר כל גורם חשוד בכל פינה בעולם.

הרב צבי קוגן, נעדר מיום חמישי, צילום: צילום מסך מתוך עמוד הפייסבוק של חב"ד

בסופו של דבר, האחריות העיקרית לביטחונם של אזרחים ושל שליחים זרים מוטלת על המדינה המארחת. במקרה הזה, דובאי מוצאת עצמה במצב מביך במיוחד, שכן האירוע מערער את דימויה כמקום הבטוח בעולם.

לכן, לא מפתיע כי בשלב זה הרשויות באיחוד האמירויות נמנעות מהצהרות פומביות, ומקדישות את מאמציהן לפעילות חשאית. ההנחה היא שהן מתמקדות בניסיון לסגור הרמטית את כל הדרכים האפשריות להברחת החטוף, אם אכן מדובר בחטיפה, ובמקביל פועלות במלוא העוצמה כדי לאתר את האיש ולהחזירו בשלום.

"העקרב אולי קטן, אבל הארס שלו יכול להרוג פיל"

מדובר במרוץ נגד הזמן, שבו כל שעה שעוברת מעלה את הסיכון להירצחו או להעברתו אל מחוץ למדינה.

אבו דאבי., צילום: רויטרס

לצד הפעילות האינטנסיבית של הרשויות המקומיות, ניתן להניח כי גם המוסד וה־CIA משתפים פעולה בחקירה. אם איראן אכן תופלל, תהיה זו מכה נוספת לדימוי הבינלאומי שלה. חשוב לזכור כי עבור איראן, מהלך כזה הוא לא רק פגיעה בישראל, אלא גם ניסיון לערער את יחסיה של ישראל עם מדינות המפרץ, במיוחד לאחר הסכמי אברהם.

על רקע המתיחות הזאת, מהדהדת האמרה הפרסית: "העקרב אולי קטן, אבל הארס שלו יכול להרוג פיל". אמרה זו מזכירה לנו שגם גורמים הנתפסים כפחות מאיימים או מתוחכמים, עלולים לייצר משברים הרסניים כשמתעוררת בהם הנחישות או תחושת הנואשות.

בינתיים, האמירויות ניצבות בפני מבחן ביטחוני ודיפלומטי חשוב. היה ויתברר כי איראן עומדת מאחורי האירוע, ישראל חייבת להגיב בעוצמה ובנחישות בגיבוי הקהילה הבינלאומית. מעניין יהיה לראות אם בית הדין הבינלאומי בהאג יוציא צווי מעצר להנהגה האיראנית. הרשו לי לנחש את התשובה.

הכותב שימש בעבר כראש חטיבת פח״ע במוסד

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו