נצחון טראמפ – תקווה לחטופים

נצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב נושא עימו בשורה גם לחטופים. ממשלו צפוי לשחרר את ישראל מהאזיקים שממשל ביידן שם על ידיה, אשר מנעו ממנה להפעיל על חמאס  לחץ אמיתי ואפקטיבי,  ולהכריח אותו ללכת  לעסקת חטופים.

ממשל ביידן מנע מישראל בלחץ ובאיומים להטיל מצור אמיתי על חמאס ועזה, מה שיכול היה להערכת מערכת הבטחון הישראלית, ובראשה שר הבטחון היוצא גלנט, להביא לעסקת חטופים במחיר סביר ושפוי פי כמה מזה שעליו מדובר היום.

בהשפעת הברית הלא קדושה, האדומה-ירוקה, בין ארגוני שמאל פרוגרסיביים מטורללים ש'כבשו' את הקמפוסים באוניברסיטאות של ארה"ב, לבין ארגוני האחים מוסלמים שהגיעו מאירופה ורכשו השפעה גם באמריקה -  מנע ממשל ביידן מישראל לעשות את מה שהיה חיוני והכרחי ומתבקש, כדי להביא לשחרור החטופים -  לצמצם עד למינימום את אספקת החשמל, המים, הדלק והאוכל לתנועת החמאס ותומכיה העזתיים, שביצעו בישראל טבח גיהדיסטי-היטלרי; לדבר עם העזתים בעזתית ולא בשפה מערבית, שהעזתים לעולם לא יבינו.

מי שישוב אל השבועות הראשונים לאחר הטבח, ילמד שנתניהו, ובעיקר שר הבטחון היוצא יואב גלנט, ביקשו להטיל על עזה וחמאס מצור מלא, במטרה להורידם על הברכיים.  "הוריתי להטיל מצור מוחלט על רצועת עזה. לא יהיה חשמל, לא יהיה מזון, לא יהיה דלק. הכול סגור", אמר אז לא בן גביר, אלא גלנט.

אלא שאז באה אמריקה של ביידן ובלינקן, כשבעורפם נושפים הנשיא הפרוגרסיבי לשעבר ברק אובמה והאגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית, וכופפו את ישראל. הם שיעבדו אותה, כתנאי ובתמורה להמשך אספקת הנשק והחימוש, למוסר המערבי המזוייף שלהם. הם הכריחו אותנו  להמשיך להאכיל, להנשים, להשקות  ולתדלק את האוייב. הם הוסיפו חטא על פשע, כשחודשים ארוכים דבקו באובססיויות בשטות של 'מדינה פלסטינית' למרות שהטבח הג'נוסיידי חשף את מהותה של הרש"פ והישות הפלסטינית.

אולי עכשיו כשביידן חופשי מכל מחוייבות פוליטית, מישהו ידבר על ליבו של הנשיא שהגדיר עצמו כציוני, כדי שיחזור בו מהאולטימטום החרפתי מול ישראל בעניין האספקה לעזה, וגם מהסנקציות שממשלו הטיל את פרטים וארגונים כמו צו 9, שראוי היה להעניק להם פרס, ולא עונש, על מאבקם האזרחי והדמוקרטי למנוע אספקה סדירה של 'חמצן' מהרוצחים וסייעניהם.

אולי עכשיו בחפיפה בין שני הממשלים, יסבירו אנשיו של טראמפ, לאנשי הממשל היוצא, כי במו ידיהם, הם רק האריכו עוד ועוד את המלחמה ואת סבלם של החטופים ומשפחותיהם ושל תושבי עזה. איוולתם  הותירה בידי חמאס את מפתח השליטה האזרחית על העזתים. היא  הנמיכה למינימום את המוטיבציה שלו להגיע לעסקה, כדי להשתחרר מעניבת חנק של מצור אמיתי, ולא של פייק, ומצור מדומה.

אם טרמאפ ואנשיו רוצים לקצר ולסיים את המלחמה בעזה - וללא שחרור החטופים המלחמה לא תסתיים – הם צריכים להצהיר כבר עכשיו, שמבחינתם אין מניעה לחנוק באמצעות מצור, את חמאס והעזתים שתלויים בו; להסביר לפרוגרסיבים שבהם הקיף עצמו ביידן, את הכלל היהודי העתיק  - 'כל שנעשה רחמן על האכזרים, לסוף נעשה אכזר על רחמנים', כלל שכוחו יפה גם לעזה 2024.