הרס ותושבים מתפנים ברצועת עזה

שבוע לפקיעת האולטימטום: "ישראל לא קרובה לעמידה בדרישות האמריקניות בנוגע לסיוע ההומניטרי"

הממשלה טרם דנה בדרישות בלינקן ואוסטין, שדרשו את הגדלת מספר המשאיות הנכנסות לרצועת עזה לכ-350, הרחבת השטח ההומניטרי במוואסי וכן בהמשך שיתוף הפעולה עם אונר"א - כתנאי לאספקת נשק לישראל • האיום תקף במיוחד על רקע החשש בישראל מפני "נקמה" של ביידן בחודשיים וחצי שנותרו לתפקידו אחרי הבחירות • גורמים ביטחוניים הביעו את דאגתם בנושא, לאור אמברגו מצד מדינות אירופה, ועיכוב אספת מאות הפצצות הכבדות מארצות הברית באופן רשמי

[object Object]

ממשלת ישראל טרם קיימה דיון בדרישות של מזכיר ההגנה האמריקני אנתוני בלינקן ושל שר ההגנה לויד אוסטין בנושא הגברת הסיוע ההומניטרי לתושבי רצועת עזה, זאת על אף שהאולטימטום בנושא עומד לפוג בעוד כשבוע, ב-12 בנובמבר. במערכת הביטחון מביעים חשש כבד מאוד כי ארה"ב תממש את איומה ותפגע משמעותית באספקת הנשק ואמצעי הלחימה לישראל, זאת בעקבות אי-העמידה ביעדים, כך אמרו ל"ישראל היום" גורמים ביטחוניים.

האיום תקף גם לאחר שדונלד טראמפ נבחר לנשיאות ארה"ב, זאת משום שג'ו ביידן ישאר בתפקידו עד 20 בינואר. בישראל יש מי שחוששים שבתקופה זו, שתימשך כחודשיים וחצי, ביידן עשוי "להתנקם" בישראל כשהוא משוחרר מכבלי הבחירות. גם כאשר ייכנס טראמפ לתפקידו, סביר להניח שהבעיות הבוערות במזרח התיכון לא יהיו הדבר הראשון שיעסיק אותו כנשיא. 

ממשלת ישראל, צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ

כזכור, המסמך של אוסטין ובלינקן הועבר לשר לעניינים אסטרטגיים, רון דרמר, ולשר הביטחון בזמנו, יואב גלנט, ונכתב בו כי אם בתוך 30 ימים ישראל לא תפסיק למנוע העברת סיוע הומניטרי לרצועת עזה, הממשל האמריקני ייאלץ להפעיל את "מזכר הביטחון הלאומי", וימנע העברת נשק לישראל בהתאם לחוק הסיוע. במזכר זה, מחודש מרץ האחרון, הוצבו שורה של תנאים להמשך העברת הסיוע הצבאי לישראל, ובין היתר, התחייבות ישראלית שלא למנוע או להגביל את ההובלה או המסירה של סיוע הומניטרי של ארה"ב ואת המאמצים הבינלאומיים הנתמכים על-ידי הממשל האמריקני לספק סיוע הומניטרי.

בלינקן בישראל, צילום: AFP

בלינקן ואוסטין התריעו בפני ממשלת ישראל כי עליה ליישם מספר דרישות כדי לעמוד בהתחייבות שתאפשר לישראל לקבל את הסיוע באמצעי הלחימה. בין היתר עוסק המסמך בהגדלת מספר המשאיות הנכנסות לרצועת עזה לכ-350, בהרחבת השטח ההומניטרי במוואסי שברצועה וכן בהמשך שיתוף הפעולה עם אונר"א.

לגבי אונר"א בישראל לא מתכוונים להתפשר, לאחר שאך לפני מספר ימים עבר החוק האוסר כל מגע בין בעלי תפקידים בישראל לבין אנשי אונר"א, לאור העובדה שאנשי הארגון סייעו לחמאס בטבח 7 באוקטובר ולאחריו. אך הבעיה היא שבישראל טרם קיימו דיונים או קיבלו החלטות בנוגע לדרישות הנוספות של ארה"ב במסמך.

שר ההגנה של ארצות הברית לויד אוסטין, צילום: GettyImages

"ישראל לא קרובה לדרישות"

גורמים ביטחוניים ששוחחו בימים האחרונים עם "ישראל היום" ציינו כי נותר עוד כשבוע עד לפקיעת האולטימטום האמריקני, וישראל לא קרובה אפילו לעמידה בדרישות ממשל ארה"ב, שרק חלקן מפורטות פה, ולא מכניסה את כמות הסיוע ההומניטרי שהיא דורשת. כמו כן, הממשלה לא קיימה דיון בנוגע למוואסי ולדרישות נוספות. למעשה, ככל הידוע ישראל אפילו לא העבירה לאוסטין ולבלינקן מכתב תגובה בנושא.

אין צורך להכביר במילים על החשיבות הקריטית של הסיוע הצבאי שמעבירה ארה"ב לישראל, בוודאי בזמן המלחמה, בשעה שמדינות רבות, בעיקר באירופה, הצהירו על אמברגו נשק כלפי ישראל. אספקת הנשק האמריקני ותמיכתה של וושינגטון בישראל היא רכיב קריטי ביכולתה של ישראל להמשיך במלחמה, ולכן בצמרת מערכת הביטחון חוששים מאוד כי אי התגובה וההתעלמות מדרישותיהם של אוסטין ובלינקן יובילו למימוש בפועל של האיום להפסקת אספקת הנשק לישראל.

בהקשר זה נזכיר כי ממשל ביידן עדיין מעכב את אספקת מאות הפצצות הכבדות לחיל האוויר הישראלי באופן רשמי, אם כי בחודשים שחלפו מצאו שתי המדינות פתרונות בנושא מאחורי הקלעים, באופן שאפשר לצה"ל להמשיך ואף להעצים את פעולותיו, בעיקר בלבנון.

ניצחון טראמפ בבחירות, צילום: רויטרס

כעת, במיוחד לאחר כחודשיים של תקיפות אינטנסיביות של לבנון, בעזה, בתימן ובעיראק, במערכת הביטחון זקוקים יותר מאי פעם להמשך אספקת התחמושת של ארה"ב, והפסקתה כעת עשויה לפגוע משמעותית בביטחונה של ישראל. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו