תעתוע של עסקה: זו הדרך היחידה להוריד את חמאס על ברכיו

למגינת הלב, הסיכוי כרגע, לעסקת חטופים, גדולה או קטנה, עדיין נמוך מאוד. האופטימיות שהאמריקנים והתקשורת נטעו (שוב) בלב משפחות החטופים והציבור, בעניין "עסקת בודדים" קרובה - הפסקת אש שתימשך שבוע עד שבועיים, בתמורה לשחרור 6-3 חטופים - היא יותר אשליה מאשר מציאות אמיתית.

מדובר בדפוס קבוע, מקומם: תחילה האמריקנים, לרוב באמצעות התקשורת, מעלים אצלנו את רף הציפיות, ואחרי 48-24 שעות חמאס שופך עליהן קיתונות של שופכין, והעסקה שוב נראית רחוקה. זה קרה לנו עשרות פעמים בשנה האחרונה, ואנו מסרבים ללמוד את הלקח. עדיף להיות פסימיים וסקפטיים וזהירים, ולהימנע מלענות שוב את משפחות החטופים ואת עצמנו, ובסוף להיות מופתעים לטובה - מאשר לנחול, בכל פעם מחדש, מפח נפש.

נכון לעכשיו, חמאס - גם אחרי חיסול סינוואר - אינו זז מעמדתו. הוא מוכן רק לעסקה שמשמעותה היא "עסקה בכל מחיר": הפסקה מוחלטת של הלחימה, נסיגה מכל רצועת עזה, הכל כולל הכל - פילדלפי, ציר נצרים והרצועה שסמוכה לגבול; וגם חזרת המפונים לצפון הרצועה, שמשמעותה איום מחודש על העוטף. וזה עוד לפני שהגענו לדיבור על שחרור מהכלא של רבי־מרצחים, מהליגה של סינוואר וחבריו ששוחררו בעסקת שליט, והביאו עלינו את 7 באוקטובר.

הדרך להוריד את חמאס על ברכיו עוברת דרך הרעבת אנשיו ותומכיו, והתקוממות האוכלוסיה העזתית נגדו, אבל האפשרות הזאת מטורפדת פעם אחר פעם על ידי ארה"ב.

מזכיר המדינה בלינקן, הנשיא ביידן וסגניתו האריס, טוענים שוב ושוב שהמלחמה הזאת חייבת להסתיים. אבל הם, ממש במו ידיהם, מאריכים אותה ואת ייסורי החטופים, כאשר הם כופים על ישראל להאכיל ולתדלק את האויב, וכאשר הם מעניקים לחמאס שליטה על האוכלוסיה האזרחית, באמצעות שליטה באספקה שזורמת אליו. ארה"ב גם מעדיפה להיעזר בקטאר, גורם תומך טרור וחמאס, במגעים לשחרור החטופים. בכך היא מנמיכה עוד את הסיכוי לעסקה.

הלחץ הכבד על ישראל להמשיך ולהאכיל ולתדלק את האויב גם מאריך את ייסורי האוכלוסייה העזתית, שלכאורה נמצאת בראש מעייניה של ארה"ב. גם היא סובלת מהתארכות המלחמה. האמריקנים, ובפרט המועמדת לנשיאות האריס, גם מתכחשים לחלק המשמעותי שהיה לאוכלוסייה העזתית בשלטונו ארוך השנים של חמאס ואף בטבח ובטרור נגד ישראל. הם מעדיפים לא פעם את שלומה של האוכלוסייה הזאת על פני שלומם וחירותם של החטופים. אך כאמור, בסופו של דבר פוגעים גם בחטופים וגם באוכלוסייה העזתית.

כל עוד חמאס מחלק את האוכל והדלק לאוכלוסייה בעזה וכל עוד הוא זה ששולט אזרחית - הסיכוי לעסקת חטופים קלוש. הצוררים מחמאס ילכו לעסקה במחיר שפוי יותר, רק אם תמיכת האוכלוסייה העזתית בהם תיחלש. עד אז, הדיבורים על עסקה שבה חמאס מתפשר איתנו על משהו, הם דיבורי סרק. אין סיבה להמשיך לשתף פעולה עם מחזה התעתועים הזה ולאמלל שוב ושוב את משפחות החטופים.