אם גם סינוואר איננו, אנחנו במשחק חדש לגמרי

סימני השאלה אודות גורלו של ראש המרצחים החמאסי, יחיא סינוואר התעוררו שבועות ארוכים לפני חיסולו הוודאי של מקבילו הצפוני, נסראללה. ואולם דווקא לאור ההתפתחות הדרמטית בביירות, השאלה נהיית חשובה עוד הרבה יותר.

שכן אם גם סינוואר איננו, אנחנו במשחק חדש לגמרי. כל יום שעובר מגביר את החשד שזה המצב. זה כמה שבועות טובים שלישראל ולמתווכות לא הגיע אות תפקוד ממנו. אין הוכחה שסינוואר מת. כן אבל יש אינדיקציות שזה המצב. את חלקן לא ניתן לפרסם.

הסימנים הגלויים, מעבר לניתוק הקשר עם המתווכות, הם הודעות הברכה המוזרות שחמאס פרסם בשם סינוואר כביכול לאלג'יריה ותימן. לפני יותר משבוע הייתה התחייבות של בכיר חמאס, אוסמה חמדאן, לפיה סינוואר יפרסם הודעה לפלשתינים. הדבר לא קרה.

למה ישראל לא אומרת שסינוואר נעלם?
כי ישראל חוששת להיות מובכת. זו לא פעם ראשונה שסינוואר מתנתק לתקופה, ואז פתאום מופיע. לכן נזהרים מאוד. הגישה היא "יש ספק? אין ספק!".

למה זה משנה אם סינוואר בחוץ?
כי אם גם סינוואר מת, נפצע קשה, כלוא בתוך מנהרה, או סתם חדל לתפקד - כל תמונת המערכה משתנה קיצונית מן היסוד.

למה?
1. קודם כל החטופים! אם אין סינוואר אי אפשר להגיע אליהם דרכו. לפיכך, כל הדיבורים על עסקאות מולו קורסים ויש חובה עליונה ודחופה לחפש דרכים אחרות להביא את האנשים.

2. אם אין סינוואר, מה נשאר מחמאס? הארגון מרוסק צבאית ונלחם לשרוד אזרחית. אבל מי הבוס שם? מי נותן הוראות?

3. מאז סינוואר נעלם, חמאס כמעט ולא יורה על ישראל. בשבועיים האחרונים הייתה תקרית ירי אחת מהדרום. אפילו לחיסול נסראללה הם לא הגיבו.

4. היעלמות סינוואר היא ניצחון סמלי ענק – ברור שכרגע מוקדם להכריז עליו, אבל על הספקות שבדבר בהחלט צריך לדבר. אם נעשה זאת, החמאסניקים שבעצמם לא יודעים מה מצבו, יתחילו לפקפק גם הם בקיומו. זו הזדמנות לשבור אותם פסיכולוגית.

אז מה צריך לעשות?

לפתוח ציר נוסף. כל עוד אין גופה של סינוואר, ישראל הרשמית לא יכולה להתנהג כאילו הרוצח איננו. ויש בהחלט להמשיך במסלול הקודם כאילו סינוואר עדיין הכתובת לעסקה. אבל, וזה אבל גדול מאוד, המערכת הישראלית כן חייבת במקביל להפנים את המצב החדש – הפנמה שלא קורית כרגע - ולעבוד בשני צירים. כלומר, לפחות באותה עוצמה של קידום הציר מול סינוואר, יש להתחיל לנהוג כאילו ראש חמאס איננו. זה אומר שנדרש להפוך כל גרגר חול בעזה, כדי להביא את אנשינו בדרכים אחרות.