הבקשה להוצאת צווי מעצר לנתניהו ולגלנט: זו התגובה הרשמית של ישראל

משרד החוץ הודיע היום (שישי) כי ישראל תגיש באופן רשמי התנגדויות לבית הדין הבינלאומי הפלילי (ICC) כנגד דרישתו של התובע כרים חאן להוציא צווי מעצר לרה״מ בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט בשורה של האשמות הקשורות למלחמה בעזה.

החלטת המדינה להגיש את ההתנגדויות מטעמה היא תקדימית וחריגה בשל העובדה שישראל אינה חתומה על אמנת רומא מכוחה פועל ביה״ד הפלילי. למעשה זאת הפעם הראשונה שישראל פונה לביה״ד באופן ישיר ולא דרך צד שלישי (כך לדוגמא, נעשה בעת הגשת חוות הדעת הבינלאומיות במהלך החודשים האחרונים).

ההחלטה להגיש אותן התקבלה למרות חוסר הרצון שמהלך זה יתפרש כהכרה בסמכותו, ונראה שהיא מהווה ניסיון אחרון למנוע את הוצאת הצווים שתהווה מכה דיפלומטית ומדינית קשה.

לפי הודעת משרד החוץ הבוקר, המהלך הישראלי יציג שתי התנגדויות לדרישתו של חאן. הראשונה, תתמקד בסמכותו של ביה״ד לדון בכלל בתיק, לאור העובדה שישראל לא חלק מחבר המדינות שמכירות בסמכותו והסכמי אוסלו שמסדירים את סמוכויות השיפוט בין ישראל לפלשתינים.

ההתנגדות השנייה, נוגעת להתנהלותו של חאן לפני הגשת צווי המעצר ולהפרת עיקרון המשלימות של ביה״ד. עיקרון המשלימות קובע שביה״ד הבינלאומי יסכים לנהל הליך משפטי בין כתליו, אך ורק כאשר המדינה המעורבת אינה מסוגלת או אינה רוצה לנהל הליך ראוי באותן הטענות בעצמה. ישראל טוענת כי חאן כלל לא טרח להתריע בפניה על כוונותיו, ולא איפשר לה לחקור את המעשים בגינם הוא דורש את צווי המעצר. טענה זו נוגעת לעובדה שחאן החליט לשלב את חקירת אירועי 7 באוקטובר והמלחמה בעזה, בתוך תיק קודם שנפתח כבר ב-2019 ועסק במצב במצב בשטחים המוגדרים כ״שטחים הפלשתיניים״, כלומר – יהודה, שומרון ועזה.

״‏אין עוד דמוקרטיה בעלת מערכת משפט עצמאית ומוערכת - כפי שמתקיימת במדינת ישראל - שקיבלה יחס מפלה שכזה מהתובע״, נכתב בהודעת משרד החוץ, ״למרות זאת, ישראל נשארת איתנה במחויבותה לשלטון החוק והצדק, ותמשיך להגן על אזרחיה מפני ההתקפות והזוועות המתמשכות של חמאס ושלוחות הטרור האחרות של איראן בהתאם לדין הבין-לאומי״.

מאותם טעמים של עקרון המשלימות, מתקיים בישראל דיון סביב הצורך להקים בוועדת חקירה עצמאית שתבחן את טענותיו של חאן ותצליח, כך מקווים בישראל, למנוע את הוצאת הצווים.

היועמ״שית גלי בהרב מיארה מאמינה כי רק ועדת חקירה ממלכתית ועצמאית לגמרי תוכל לאפשר לטעון בשם עיקרון זה כנגד דרישתו של התובע בביה״ד. כאמור, ההתנגדויות הישראליות מוגשות ממש בישורת האחרונה שלפני דיון הרכב השופטים בצווים. התובע כרים חאן ענה זה מכבר לחוות דעת הבינלאומיות הנוגעות לדרישה המעצר, ואף לאחרונה הפציר בביה״ד להכריע במהרה בשאלת צווי המעצר.