המגעים לעסקה והפשרה הישראלית: פרטי העסקה המתגבשת בין ישראל לחמאס, בתיווך ארצות הברית, הולכים ומתבהרים. על פי מזכיר המדינה אנתוני בלינקן כ-90% מההסכם כבר סוכם, כאשר 14 מתוך 18 הסעיפים זהים להצעה שהגיש חמאס ב-2 ביולי. העסקה המורכבת כוללת שלושה מרכיבים עיקריים: סיוע הומניטרי נרחב לעזה, שחרור חטופים ואסירים, והסדרי הפסקת אש.
בלינקן: "תגובת חמאס להצעה כוללת דרישות בלתי ניתנות לביצוע" (ארכיון) // רויטרס
הסיוע ההומניטרי צפוי לגדול באופן דרמטי. על פי ההסכם המתגבש, מספר משאיות הסיוע היומי יעלה מ-200 ל-600, כולל 50 משאיות דלק.
דרישת חמאס: עצירה מלאה ומוחלטת של המלחמה
במהלך 42 ימי העסקה, צפויות להיכנס כ-25,000 משאיות סיוע לעזה. התוכנית כוללת גם הכנסת ציוד לפינוי הריסות, שיקום מרפאות, מאפיות ותשתיות. בנוסף, מתוכננת הקמת 60,000 בתים זמניים ו-200,000 אוהלים ברחבי הרצועה, וכן שיקום נרחב של תשתיות חשמל, מים, ביוב, תקשורת וכבישים.
בנושא שחרור החטופים והאסירים, ההסכם מדבר על שחרור כ-800 אסירים פלשתינים, כולל אסירי עולם, בתמורה לחטופים הישראלים.
עם זאת, בשלב הראשון צפוי להשתחרר רק חלק קטן מהאסירים. חמאס דורש גם אפשרות ליציאת מחבלים פצועים מעזה לצורך טיפול רפואי, דרישה שישראל כנראה הסכימה לה. גורם אמריקני בכיר ציין כי "יש רשימה של חטופים שכל הצדדים מחזיקים בה, ועכשיו יש פחות שמות ברשימה", תוך התייחסות להוצאה להורג של שישה חטופים לאחרונה.
הסדרי הפסקת האש כוללים שלב ראשון של 42 ימים עם "עצירה מלאה ומוחלטת של המלחמה". במהלך תקופה זו, כוחות צה"ל ייסוגו מאזורים צפופי אוכלוסין, אך לא מכל שטח הרצועה.
מחלוקת לגיטימית
נקודת מחלוקת מרכזית נותרה סביב ציר פילדלפי, כאשר ישראל הציעה "צמצום משמעותי" של נוכחותה באזור, אך טרם הושגה הסכמה סופית בנושא. חמאס דורש חופש תנועה מלא לעקורים, ללא בידוק, דרישה שישראל התנגדה לה בעבר.
למרות ההתקדמות המשמעותית, עדיין נותרו מספר סוגיות מהותיות לפתרון. ביניהן היקף שחרור המחבלים, מידת הנוכחות הישראלית בציר פילדלפי, ומנגנוני הבידוק למעבר לצפון רצועת עזה. הגורם הבכיר בממשל האמריקני הדגיש כי "אם ישראל צריכה לעשות כמה התאמות נוספות בכל נושא שהוא כדי לנסות להגיע להסכם, וזה במסגרת ההיגיון ולא יסכן את ביטחונה, הם צריכים לדאוג לחתום על ההסכם".
הגורם האמריקני הבכיר הדגיש את מחויבות ארה"ב לביטחון ישראל, אך ציין כי אי-חתימה על ההסכם עלולה להוות איום גדול יותר לביטחון ארוך הטווח של ישראל. המגעים ממשיכים להתנהל בין כל הצדדים, כאשר ארה"ב, קטאר ומצרים פועלות לקידום ההסכם בתנאים מורכבים. "אנחנו מרגישים את הדחיפות," אמר הבכיר האמריקני, "אבל רצח שש החטופים בשבוע שעבר שינה את אופי הדיון".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו