נועה ארגמני, שחולצה משבי חמאס בחודש יוני במבצע ארנון, השתתפה אתמול (רביעי) בכינוס עם דיפלומטים ממדינות ה-G7 בטוקיו. "השיער שלי נגזר, הכו אותי בכל חלקי הגוף, אף אחד לא בא לתת לי עזרה רפואית עד שחולצתי", סיפרה.
היא סיפרה כיצד לעתים קרובות נמנעו ממנה מים ותרגלה "מיינדפולנס" על ידי זכירת חוויות הצלילה שלה בזמנים שמחים יותר.
נועה ארגמני מדברת לראשונה ופונה לציבור: "אמנם אני בבית עכשיו, אבל לא יכולה לשכוח את החטופים" // צילום: מטה משפחות החטופים
"כל לילה הייתי נרדמת וחושבת, זה עלול להיות הלילה האחרון בחיי," אמרה ארגמני, שנחטפה מפסטיבל נובה יחד עם בן זוגה אבינתן אור, שעדיין בשבי חמאס.
"מזון ומים היו גם מאוד נדירים", סיפרה ארגמני לדיפלומטים.
היא עברה את התקופה הקשה על ידי התמקדות ב"מיינדפולנס" וזיכרונות מזמנים שמחים יותר.
"[דברים כמו] צלילה, כל מה שאהבתי לעשות בזמני הפנוי קודם, זה באמת עזר לי להשתחרר, לדעת שאם היום אני בסדר, אני לא צריכה לדאוג לעתיד," אמרה.
"ועד לרגע ש[חולצתי]... פשוט לא האמנתי שאני עדיין שורדת," הוסיפה.
"וברגע הזה שאני עדיין יושבת איתכם, זה נס שאני כאן. זה נס כי שרדתי את ה-7 באוקטובר, ושרדתי את ההפצצות האלה, ושרדתי גם את החילוץ," ציינה.
"אבינתן, החבר שלי, עדיין שם, ואנחנו צריכים להחזיר אותם לפני שיהיה מאוחר מדי", אמרה לדיפלומטים בהתייחס ל-109 החטופים שעדיין בשבי. "אנחנו לא רוצים לאבד עוד אנשים ממה שכבר איבדנו," היא התעקשה.
ארגמני לא מאמינה שאור יודע שהיא חולצה ומחכה לו. "אני רק רוצה להגיד לו שישמור על עצמו, ואני מחכה לו בבית ועושה כמיטב יכולתי להחזיר אותו הביתה למשפחתו. וגם אליי", אמרה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו