הגיע הזמן שנתניהו יקבל החלטות קשות

תקופת המתנה? חיסול הבכירים בחמאס ובחיזבאללה מאפשר אולי שינוי אסטרטגי במציאות הביטחונית בישראל, לראשונה מאז 7 באוקטובר. אלא שגם במציאות הזו שבה ישראל היא גורם דומיננטי, נראה שאט־אט היא נסוגה לתפקיד ההמתנה וההכלה שאליו התרגלו ראשיה בצבא ובדרג המדיני. מחכים לחיזבאללה, מחכים לטהרן, וגם האזרחים מחכים. מדיניות הסבבים של עזה, דור 3 והפעם מול ראש הנחש ומחוללת הטרור סביבנו - איראן.

ראש הממשלה נתניהו קיבל הזדמנות לייצר משוואה חדשה מול איראן ולפגוע במדינה שצועדת בבטחה לגרעין במקום לחכות למהלומה הבאה, אולי הזדמנות חייו, אך נדרש לתמרן בין לחצים מבית ללחצים בינלאומיים. ארה"ב, שלא בפעם הראשונה מאז 7 באוקטובר, נעמדת לצד מדינת ישראל במלאכת ההגנה במידה שאיראן תתקוף משטחה או מי מהפרוקסים שבשליחותה, אך לצד זאת ממשל ביידן מפעיל לחצים כבירים למנוע הסלמה באזור.

למה ראש הממשלה מתעקש?

ושוב, לא בפעם הראשונה, הממשל ובכיריו פועלים ללחוץ את נתניהו פומבית לעסקה בתנאים של חמאס - עסקה כזו להערכת האמריקנים תוביל לא פחות מאשר לשלום במזרח התיכון. חמאס אמור לקבל את עסקת החלומות להישרדותו, חיזבאללה את משוואת הסיום התלויה בנסיגת צה"ל מעזה, ואיראן בנחת תוכל להתארגן לסבב הבא. אל מול הלחצים האלה, ששותפים להם חלק מבכירי מערכת הביטחון, עומד נתניהו בהתנגדותו לוויתור על כל מנופי הלחץ על חמאס כבר בשלב הראשון.

אם צה"ל ייסוג מפילדלפי ויאפשר מעבר חמושים לצפון הרצועה בשלב הראשון יחד עם ההסכמה לעצירת המלחמה לפרק זמן של 42 ימים פלוס תקופה ארוכה לשלב הבא במינימום - לא תהיה כל דרך להשיב את יתר החטופים. זו הסיבה שבגינה נתניהו מתעקש שלא להיכנע לכל דרישות חמאס בשלב הזה.

בשלב הזה נתניהו משדר עמידות גם מול מערכת הביטחון והעומד בראשה וכן מול ארה"ב, אך תמונת המצב הזו תלויה בשבע זירות משתנות, מערכת בחירות בשלביה האחרונים בארה"ב וגם בקואליציה עם בעיות משמעת. עד לסוף החודש הקואליציה תידרש להוכיח נאמנות באקט הכואב מכולם עבור פוליטיקאים - תחילת העבודה על התקציב הבא שיהיו בו פחות כספים קואליציוניים ויותר גזירות. אם יתקדמו לביצוע, נתניהו יקבל יציבות מבית לאתגרי הביטחון של ישראל. את החלומות להחליף את שר הביטחון שלו הוא בינתיים מאפסן.