ללא שיהוי, פרטי הירי של חיזבאללה לעבר מגרש כדורגל של ילדים במג'דל שמס הועברו מעט אחרי האירוע לבעלי בריתנו ברחבי העולם. שר החוץ ישראל כ"ץ שלח הודעות אישיות לעשרות שרי חוץ, מערך ההסברה הפיץ מספרים וקמפיינים ("All Eyes On Majdal Shams"), ובמשרד החוץ דאגו להשתמש גם בתמונות הבלתי מצונזרות אל מול הנציגויות וכלי תקשורת בעולם, כדי שהרצח של ילדים חפים מפשע לא יהפוך בן-רגע לזיכרון רחוק.
ב-7 באוקטובר היו אלה מחבלי חמאס שהפיצו לכל עבר את הזוועות שחוללו, מה שהיווה בסיס והצדקה למלחמה הקשה בעזה בשלביה הראשונים. אלא שהזיכרון הסלקטיבי של אומות העולם מכזיב במהרה כשמדובר בישראלים. דמם של 1,200 ישראלים הספיק למלחמה קצרת-מועד, ובתוך חודשים ספורים החלו לעבור בפורומים הבינלאומיים החלטות שנועדו להצר את צעדיה של ישראל. גם ידידתנו הטובה שמה משקולת על ההתנהלות הצבאית שלנו, ולא נוסיף.
אזרחים בזירת הנפילה במג'דל שמס
כמה דקות יקנה דמם של תריסר הילדים? הפעם אי אפשר להיות תמימים - חלון הפעולה הישראלי הוא קצר-מועד. שעות ספורות לאחר הירי כבר דרשו למנוע "הסלמה משני הצדדים", כאילו ישראל טיווחה ילדים במשחק ספורטיבי בעוד ארגון הטרור רק השיב מהלומה שווה.
הצביעות הבינלאומית תעבוד גם הפעם נגד ישראל. שעון החול התהפך כבר בשבת, וישראל חפצת חיים חייבת להשתמש בו בתבונה. לא כדי להפציץ מקבצים מיוערים שחיזבאללה כבר התפנה מהם (המקבילה לדיונות בעזה), אלא כדי לגבות מחיר הולם. החזרת ההרתעה ודאי לא תתאפשר במהלומה או במקבץ מהלומות, אלא רק במלחמה קשה.
לגבות מחיר הולם
בני המשפחות הדרוזיות דרשו מצה"ל לפעול במהירות, אחרת הם שייקחו את התגובה לידיים - ולא בכדי: הם למודי ניסיון. חיי יקיריהם שווים להם כמו חייו של אזרח בתל אביב. הרי המחירון הישראלי, שהדרגים הצבאי והמדיני גיבשו כאחד לאורך השנים, הוא שיש אזרחים שחייהם שווים יותר.
עוטף עזה הוא דוגמה ניצחת ליכולת ההכלה של הדרג המדיני כשמדובר בפריפריה. זוג הורים, יותר מ-20 חיילים ועוד אזרחים שנרצחו בתשעת החודשים האחרונים בצפון, הובילו לתגובות מדודות ולפינוי חבל ארץ מיושביו.
גם הפעם בישראל מעוניינים בתגובה קשה ולא במלחמה. פעם אחר פעם מסבירים הבכירים שיש לבחור את העיתוי ויש לתכנן הפתעה, ובינתיים עוד משפחות קוברות את יקיריהן עד למומנטום המדויק או לכמות הדם הנדרשת למודד הבינ"ל, שתצדיק מלחמה.
לפני שידהו תמונות הילדים, לפני שיימחה הדם הטרי על הדשא הירוק, ולפני שיתייבשו הדמעות על פניהן של האימהות, ראש הממשלה והרמטכ"ל צריכים להוכיח שתפקידם עודנו בר-ביצוע: הגנה וביטחון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
