ממשלת ישראל התערבה באופן פעיל כדי לסייע לחברת NSO להסתיר מידע מפני תביעה שהוגשה נגדה על ידי ווטסאפ בארצות הברית, כך נחשף הערב (חמישי) בעיתון "הגרדיאן" הבריטי. על פי התחקיר, המבוסס על קבצים שדלפו, הממשלה סייעה בהסרת קבצים ממחשבי החברה במטרה לסכל את התביעה נגד תוכנת הריגול פגסוס.
לפי המידע שנחשף, הצעדים ננקטו מתוך חשש שפרסום מידע סודי אודות פעילות החברה "יגרום לנזק דיפלומטי וביטחוני חמור למדינה". תכנת פגסוס, המפותחת על ידי NSO מסוגלת להדביק טלפונים חכמים ברוגלה נסתרת המאפשרת גישה למידע אישי, מסוגלת להדביק טלפונים חכמים בתוכנה נסתרת המאפשרת השגת מידע כמו תמונות והודעות וכן מעקב כולל הקלטת שיחות והפעלת מיקרופונים בסתר. בין לקוחות הטכנולוגיה, הנקשרת להפרת זכויות אדם ברחבי העולם, נכללים משטרים אוטוריטריים וגם מדינות דמוקרטיות.
על פי התביעה, שהוגשה על ידי ווטסאפ בסוף 2019, NSO פגעה ביותר מ-1,400 משתמשים ב-20 מדינות במשך של שבועיים. החברה הישראלית הכחישה את ההאשמות.
בדיווח נאמר כי אחד מעורכי הדין של NSO, רוד רוזנשטיין, תהה האם ממשלת ישראל "תבוא להציל" את החברה במאבקה המשפטי מול אפליקציית המסרונים הפופולארית. ג'ון בלינגר, עורך דין אמריקני המייצג את ישראל ולשעבר יועץ משפטי בכיר בממשל בוש, השיב לרוזנשטיין כי ישראל "ממוקדת מאוד בסכנות הגילוי ועדיין שוקלת את האפשרויות שלה".
ביולי 2020 בפגישה דחופה עם NSO, גורמים ישראליים הציגו לחברה צו שניתן על ידי בית משפט, המעניק לממשלה סמכויות לבצע חיפוש במשרדי החברה, לגשת למערכות המחשב הפנימיות שלה ולתפוס קבצים. הצו אסר על NSO לחשוף או להעביר מסמכים או חומרים טכניים כלשהם ללא אישור הרשויות הישראליות.
ההתערבות, שכללה הסרת קבצים ממשרדי החברה פגעה ביכולתה של ווטסאפ לבקש מ-NSO מידע חיוני לתביעתה.
עורכי הדין של ווטסאפ טענו לאחרונה בבית המשפט כי הם טרם קיבלו את המסמכים הרלוונטיים לתביעה נגד פגסוס, והאשימו את NSO ב"סירוב מתמשך להשתתפות בהליך".
דובר מטעם NSO אמר כי "כחברה שומרת חוק" היא אינה יכולה להגיב לשאלות בנושא, בעוד דובר משרד המשפטים דחה את הטענה לפיה המשרד פעל בדרך כלשהי על מנת לפגוע או להפריע להליכים המשפטיים בארצות הברית.
המידע נחשף לאחר שקבוצת ארגוני תקשורת בארץ ובעולם השיגו עותק של צו בית משפט המתייחס לפרשה, ומטמון של מיילים ומסמכים שהושגו בפריצה ממשרד המשפטים מהווים את הבסיס לתחקיר. עם זאת בארץ, צו איסור הפרסום על הפרשה הוארך בחודש אפריל האחרון. זהות הגורמים שחשפו את המידע לראשונה, המכנים עצמם "הקולקטיב האקטיביסטי האנונימי לצדק", נותרת עלומה.
סקוט הורטון, עורך דין אמריקני ופרופסור בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת קולומביה, הגיב לטענות שעלו בתחקיר ה"גרדיאן" ואמר כי מדובר ב"הליכים מוזרים ביחס לישות פרטית". לדבריו, הפרשה מרמזת על כך ש-NSO היא למעשה "חלק בלתי נפרד ממערכת הביטחון הישראלית, וכי ישראל מנסה להסתיר זאת מחשיפה ציבורית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו