"יוליוס קיסר המודרני": הדמוקרטים לא השאירו לביידן סיכוי

לא רק קוראי העיתונים בישראל לא יודעים אם פגישת נתניהו־ביידן תתקיים היום (שלישי). סביר מאוד שגם ביידן עצמו לא יודע. ראש הממשלה אמר לכתבים כי הוא "אמור" להיפגש עם הנשיא. הניסוח משאיר מקום לספק.

ביידן לא שלט בגורלו כנשיא מכהן שרץ לכהונה נוספת, ואיבד את השליטה על נשיאותו. לאחר שבכירי מפלגתו תמכו בו בתחילה, הם הצליחה לבסוף לבצע הפיכה נגדו ולסלק אותו הצידה כמועמד במרוץ לנשיאות. השאלה לגבי המשך נשיאותו היא לא מה הוא רוצה, אלא מה הקושרים נגדו רוצים. והם כנראה מעדיפים שימשיך בתפקידו, כי יש להם הרבה ספקות לגבי סגניתו, קמאלה האריס.

הקבוצה של אובמה, הקלינטונים, צ'אק שומר, ננסי פלוסי והאריס עצמה ניהלה נגד ביידן קמפיין של אמירות והגדרות שליליות ביותר לגבי יכולותיו הפיזיות והקוגניטיביות. הם סחפו איתם את כל המדיה של הזרם המרכזי, ובמצב כזה, כשבכירי המפלגה מביעים אי־אמון במועמד שלהם - לביידן לא היה סיכוי.

פרשנים בארה"ב השתמשו בדימוי מהמחזה השייקספירי "יוליוס קיסר". שם, כזכור, חבורת הקושרים, כולל המקורב ברוטוס, רוצחים את הקיסר בנעיצת פגיונות בגבו, אך לא מתביישים גם לנעוץ אחד מקדימה. יש נשיא נבחר, עשרות מיליונים הצביעו לטובתו בפריימריז, ההליך החוקי לבחירת מועמד, אבל קבוצה "עלומה" מגיעה למסקנה שהמועמד כבר לא מתאים להציל את המדינה מהרס הדמוקרטיה בידי טראמפ - לפי התעמולה שלהם - ואז הם פועלים נגד הדמוקרטיה, כמובן, ומדיחים את ביידן. זהו מהלך חסר תקדים בתולדות ארה"ב, למיטב ידיעתי, שלא דומה כלל לפרישת לינדון ג'ונסון במארס 1968 מהמרוץ לנשיאות.

אופן ההודעה הנשיאותית על פרישת ביידן מעיד שמשהו שם לא כשר. מצופה מנשיא שמבצע מהלך כל כך דרמטי שיודיע על כך לאומה בנאום קצר מול המצלמות. ובמקרה הגרוע ביותר, אם נאמין לסיפורי הקורונה - היינו צריכים לכל הפחות לראות תצלום שלו חותם על מכתב הוויתור.

בעלות הברית בסכנה

כרגע ארה"ב מעמידה את כל בעלות בריתה, כולל ישראל, במצב מסוכן, כי קיים ואקום בהנהגה הלאומית האמריקנית. זאת אולי הסיבה לכך שפגישת נתניהו־ביידן בכל זאת תתקיים - כדי לשדר "עסקים כרגיל" ותפקוד של הקודקוד. מבחינת ישראל, הנושא החשוב הוא שחרור הפקק ואבטחת קו האספקה האמריקני. יש להניח שגם הנושא האסטרטגי הזה לא נתון בשליטתו של הנשיא, אלא בידי אותה קבוצת מנהיגים שמחליטה את מי להדיח ואת מי למנות. אלה נעזרים בבלינקן ובג'ייק סאליבן. היחיד שהיה נאמן לביידן הוא שר ההגנה לויד אוסטין, המקורב למשפחת ביידן, שצינור החמצן בינו לבין גלנט לא יסולא בפז.

די ברור שבנאומו מחר בקונגרס יפרוס ראש הממשלה את הנרטיב הישראלי לגבי המלחמה. הוא יציג את האמת שלנו, ויחזור וידגיש מול כל הקהלים את מרכזיותה של איראן. המשורר יהודה עמיחי אמר פעם, כשנפרד מחוקר מאוד בכיר של ההיסטוריה הישראלית: "ותזכור, זה כן חשוב מי ירה את הירייה הראשונה".