ההיסטוריה מלמדת: נשיא דמוקרטי בערוב ימיו הוא צרה צרורה לישראל

עד לשעות הערב של יום ראשון עוד ידעו לומר בישראל כי הכאוס בבחירות לנשיאות בארה"ב משרת את מדינת ישראל. עובדה היא שהמיקוד של הממשל הדמוקרטי עבר מדחיפה לעסקה גם במחירים גבוהים לשאלת עיתוי הפרישה של ביידן ומי יעמוד במקומו במירוץ מול טראמפ.

באופן הזה המסר נקלט גם במנהרות עזה: אין מי שילחץ את ישראל לעסקה בתנאים טובים יותר - זה עסקה עכשיו או טראמפ אחר כך. הדיונים הקדחתניים ערב נסיעת נתניהו לארה"ב המחישו את גודל השעה לעסקה ואישר זאת גם השר אלי כהן שתחם את הדיונים הנותרים בשבועיים.

ואז באה הודעת הנשיא האמריקני על פרישתו מהמרוץ, ועד כמה שזו הייתה אפשרות על הפרק - היא הייתה מפתיעה מאוד. נשיא שאומר שלא יתמודד על כהונה שנייה מודה בחולשה שלו כעת ובמצב הזה למרות הכל הוא נותר נשיא המעצמה החזקה בעולם.

אפילו בישראל רוויית החדשות המתפרצות הפוליטיקאים הבכירים לא מיהרו להגיב. זה אירוע שאין להקל בהשפעותיו עלינו כאן ואת המילים יש לשקול בזהירות. האפשרויות נעות בין רע לרע מאוד עבורנו.

הנשיא, שאמר לאויבינו Don't ברגע גורלי אחד, הוא גם זה שמצר את צעדיה של ישראל כבר חודשים ארוכים. אנשיו עוצרים תחמושת חיונית לכאן, לחצו לעיכוב הפעולה ברפיח והגבלתה וכמובן להפסקת אש בטרם ישראל השיגה את מטרת העל: ביטחון לשנים והשבת החטופים כולם.

ההיסטוריה העכשווית מלמדת כי נשיא דמוקרטי בערוב ימיו הוא צרה צרורה. כל מה ששקל לעשות או לא משיקולים פוליטיים, הוא יכול לעשות כשהוא משוחרר מחבלי הבחירה מחדש. אובמה, הבוס של ביידן בעבר והמושך בחוטים היום כך לדברי רכלנים בקפיטול, לימד אותו ואותנו את השיעור הזה מקרוב כאשר נמנע מהטלת וטו על החלטה נגד ההתיישבות שעברה במועצת הביטחון בשלהי כהונתו. גם העברת הסכם הסיוע הצבאי אי אז גדל ברקע לחצים פוליטיים ולא מרצונו של הנשיא.

והפעם על השולחן נושאים קריטיים בהרבה: הסכם הפסקת אש והחזרת חטופים, מלחמה בעזה וחזית נוספת בתימן ועוד אחת בלבנון וביו"ש בערה תמידית. הקדמה למורשת של ביידן בנושא הזה אפשר למצוא במשטר הסנקציות החדשני שהנהיג נגד אזרחים ישראלים.

חמישה חודשים לסיום כהונתו של ביידן ואת הרמז לבאות עשוי נתניהו לקבל כבר בפגישה עם הנשיא היוצא ביום שלישי. ההתיישבות תעלה על השולחן, את זה ידענו מבעוד מועד. אך האם כעת ביידן יהיה נועז יותר בדרישותיו ומה יעשה נתניהו כאשר טראמפ משדר לבכירים בישראל: "חכו לי, תכף אשוב".

בתחזית הפחות אופטימית, אם הדמוקרטים יאלצו את ביידן לפרוש כעת (לא כשיר למרוץ - לא כשיר לנשיאות) תהפוך קמלה האריס לנשיאה. מה היא חושבת על המלחמה עד כה בעזה? מספיק שיטוט קצר בגוגל כדי לגלות.