"העשור האבוד": אסור לחזור לימים שבהם הצבא התנהל כמי שחסין מביקורת ומפיקוח

כבר תשעה חודשים לתוך המלחמה, וחברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת תופסים את הראש כלא מאמינים אל מול מה שהם מכנים "מחדל ניהול כוח האדם של צה"ל".

במהלך שלוש ישיבות בוועדת המשנה החסויה לתפיסת הביטחון ולבניין הכוח, לצד ישיבות נוספות במליאת הוועדה, חברי הכנסת דרשו לדעת כיצד נערך צה"ל למלחמה ממושכת בכל הקשור לצורכי כוח האדם ולגיוס חיילי מילואים בתפקידים שונים. אלא שככל שהמלחמה התמשכה, מישיבה לישיבה, בצה"ל לא סיפקו את הנתונים המתבקשים, והיו מי מהם שהחלו לתהות אם יש בכלל מי שמתכנן את בניית הכוחות לצורכי המלחמה.

יש לציין שחברי הכנסת היו מאופקים ונדיבים אל מול נציגי צה"ל ואכ"א. הצבא במלחמה, והעיסוק המוגבר של בכיריו ב"כאן ועכשיו" היה בעיניהם לגיטימי בחודשים הראשונים. אך לא עוד. בכנסת זעמו על כך שבצה"ל "מורחים" אותם ולא מספקים תשובות ברורות.

תמרור אזהרה בולט במיוחד הוצב השבוע בוועדה לראשי מערכת הביטחון, כשהיו"ר יולי אדלשטיין לא העלה להצבעה את הוראת השעה להארכת שירות המילואים, בטענה שדרושה "הסכמה רחבה". גורמים מאחורי הקלעים אומרים כי גם במקרה הזה לא נעשתה בצה"ל עבודת עומק. תחילה נטען כי החוק ישפיע על יותר מ־6,000 משרתים פעילים במילואים - אך בפועל הוא עשוי להשפיע על פחות מ־1,000.

בוועדה ניסו במשך חודשים לברר מול צה"ל לאן נעלמו עשרות אלפי משרתים במילואים ששוחררו מסדיר לאורך השנים האחרונות. הנתונים נחשפו באיחור ניכר, ורק בתחילת השבוע, בישיבת הממשלה, הם יצאו לאור: יותר מ־40 אלף משרתים שוחררו משירות מילואים פעיל ונעלמו להם ממערכת הנתונים של צה"ל, ובהם 15 אלף מילואימניקים קרביים מתחת לגיל 35.

בוועדה החלו לכנות את התופעה "העשור האבוד של צה"ל". הם ביקשו להבין מה עושה הצבא כדי להחזיר את המשרתים הפוטנציאליים, או מהם החוסרים שעליהם הוא נדרש לענות בכוח אדם נוסף - ולא נענו. צה"ל, כמובן, הסביר ש־50 אלף כבר התנדבו לחזור לתוך המערכת, אך ביוזמה חיצונית, ולא פנים־מערכתית.

הסיפור על חיים גרבר

אז הנה המספרים מ"העשור האבוד": 171 אלף שוחררו ממילואים בעשור האחרון רק מסיבות של קיצוץ בכוח אדם - ומהם 41 אלף לוחמים. 85 אלף מהם לא נקראו לשירות עד כה, ומהם 50 אלף בשירות פעיל לכאורה. אל מול זה, לגבי מספר המשרתים כבר יותר מ־200 ימים מאז תחילת המלחמה - המספר המעודכן עומד על 70 אלף.

כשביקשו פירוט, צה"ל חזר עם דיווח רק על 31 אלף חיילים. חלם זה כאן. חברים בוועדה מעידים שאדלשטיין כבר התעצבן בשלב הזה אל מול הסברים שנוגעים בבניית מערכים חדשים לקליטת החיילים המשוחררים, בלי להסביר בפועל איך זה נעשה או ייעשה.

ובינתיים בקצה יושב לו חיים גרבר (אחד מ־70 אלף או 31 אלף, תלוי מתי שואלים). אפשר לומר שהוא מעין "שם קוד" לתופעה רחבה, אך מדובר באדם בשר ודם שמשרת כבר יותר מ־250 ימים בפיקוד דרום ועדיין לא רואה את הסוף. ניסיון שלו להביא מענה בגיוס נוסף של מילואים לא צלח, ורק ציוץ ויראלי של פרודתו הצליח להגיע עד לשולחן ראש אכ"א ולקבל התייחסות ראשונית. כמו גרבר, ישנם עוד רבים.

האלוף עשור יספק תשובות?

כשמדברים על נטל המילואים בלי לייצר קודם כל עתודות לנושא הזה, הצבא מתנהל כמו לפני 7 באוקטובר - מערכת חסינה מביקורת או מפיקוח. לשם אסור לנו לחזור.

בשבוע הבא יתקיים דיון רביעי במספר על הנתונים בוועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל, בראשות ח"כ אלעזר שטרן - ראש אכ"א בעברו. הוא יזם את הדיון הראשון כי הכיר מהשטח את התופעה של חיילים בגיל מילואים שלא זומנו על ידי המערכת. מדובר בין היתר בחיילים ששירתו בספינות חיל הים, עברו הכשרה ללוחמה, אך מאחר שיש די לוחמים לספינות - הם לא נקראים לתפקידים אחרים.

בשבוע הבא יתקיים גם דיון נוסף באותו נושא - חוק הגיוס. ראש אכ"א הנוכחי, האלוף יניב עשור, יגיע להציג את דרישת צה"ל לחיילים חרדים בסדיר.

אז איך כל זה מתחבר יחד? אם צה"ל יביא עוד משרתי מילואים, הוא יקל על מי שלא ראו כמעט בכלל את הבית מאז תחילת המלחמה. בפועל כל חייל נוסף בסדיר יחליף 12 חיילי מילואים בתחשיב כולל (הם מגיעים לחודש בעוד הוא נמצא 12 חודשים בשנה למשך כמה שנים).

צה"ל בעצם אומר לחברי הכנסת - אתם מחפשים כוח אדם במקום הלא נכון - בקרב משרתים משוחררים ולא בעתודות לסדיר. אל מול ראש אכ"א שיסביר כמה חיילים הוא צריך, ידרשו חברי הוועדה לוודא כי צה"ל ערוך לקליטת חיילים חרדים ולשמירה על אורחות חייהם כצעד בונה אמון. אלה לא יוכלו להתחמק עוד משירות צבאי, ואלה לא יוכלו לחמוק מהאחריות הכוללת.

תגובת דובר צה"ל: "מתחילת המלחמה הוחזרו לשירות מילואים פעיל כ־70 אלף משרתי מילואים ממאגרים ומפטור. תהליך מיצוי של מאגרי כוח האדם במילואים נמשך, לרבות בחינת גיוס משרתים שקיבלו בעבר פטור משירות מילואים. ישנם כ־15 אלף לוחמים מתחת לגיל 35 שקיבלו פטור ממילואים לאורך העשור האחרון, והם נבחנים להחזרה למאגרי שירות מילואים כחלק מפוטנציאל בניין הכוח. כל מי שיוחלט לגביו כי נדרש להחזירו לשירות, תיבחן מועמדותו בהתאם לכשירותו הנוכחית ותינתן לו זכות הטיעון בעניין".