"מה שקורה עכשיו זה אסון אסטרטגי": פלר חסן-נחום רוצה לשנות את ההסברה הישראלית

היא כמעט ולא מוכרת בקרב הציבור הרחב, אך הופעותיה הרבות בתקשורת הזרה מאז 7 באוקטובר הפכו אותה לאחת הדמויות החשובות בקרב התודעה מול הפלשתינים • "לישראל צריך להיות צבא של הסברה, עם מפקדים וחוקרים ומומחים, עכשיו כבר כמעט מאוחר מדי לנצח את הגל האנטי-ישראלי הזה" • כעת היא מתכוונת להיכנס לזירה מסוכנת אפילו יותר: הפוליטיקה הארצית

פלר חסן נחום. "לארח על אדמת ספרד כנס שמהלל טרור זה צעד שגוי ומסוכן". צילום: אורן בן חקון

אחרי שזכתה במקום החמישי בתחרות האירוויזיון, הזדרז שר החוץ ישראל כ"ץ להודיע כי הוא הציע לזמרת עדן גולן תפקיד של "שגרירת הסברה מיוחדת של ישראל באירופה, לטובת המאבק באנטישמיות ובהסתה נגד ישראל ולמען שחרור החטופים".

ההצעה של השר פורסמה בהרחבה בכלי התקשורת בישראל - ובכך הגיע העניין לסיומו. גולן סירבה להצעת השר וממילא מההודעה לתקשורת לא היה ברור האם, כיצד, מתי ואיפה גולן תיקח חלק באסטרטגיית ההסברה של ישראל - בעיקר משום שלישראל אין באמת אסטרטגיית הסברה של ממש - גם בימים הקשים האלה, שבה הפעילות הדיפלומטית והתודעתית חשובות כמו הלחימה בשדה הקרב. 

בינתיים, רחוק מהכותרות (בישראל), למשרד החוץ כבר יש שגרירת הסברה עם קבלות, שאולי לא מזמרת יפה כמו גולן, אבל עושה עבודה חשובה וכמעט סיזיפית לטובת ההגנה על ישראל בכמה זירות מרכזיות בעולם: פלר חסן-נחום. 

חסן-נחום (50) היא לא דמות מוכרת במיוחד בישראל. אמנם היא שימשה כחברת מועצה וכמשנה לראש העיר ירושלים, אבל מחוץ לבירה, שמה, דמותה וקולה כמעט לא מזוהים בקרב הקהל הרחב. בבריטניה, בספרד ובמדינות אמריקה הלטינית, לעומת זאת, כשחושבים על ישראל מאז שבעה באוקטובר, חושבים על העימותים של חסן-נחום עם מפיצי דיסאינפורמציה ברשת "BBC" הבריטית, שבהם היא מנצחת באנגלית מושלמת עם מבטא בריטי מצוחצח - ועל ראיונות העומק שלה ב-"TVE" הספרדית בנוגע ללחימה בעזה, שאותם היא מנהלת בספרדית שוטפת עם מבטא אנדלוסי אותנטי.

קטעי ראיונות וסרטוני תגובה שלה, באנגלית ובספרדית, זכו למיליוני צפיות ברשתות החברתיות, זאת כמעט ללא השקעה הפקתית ולמרות שהם מתמודדים על תשומת הלב הקצרצרה של משתמשים שמוצפים באגרסיביות במסרים אנטי-ישראלים הממומנים בכבדות על ידי ממשלות זרות וגורמים פרו-פלשתיניים. היא הצליחה ליצור לעצמה זהות דיגיטלית נגישה ויעילה, שמשלבת בין כל המסרים הפוליטיים, גם מעט הומור ציני - כמו למשל, בפינה הקבועה שלה ב-X (לשעבר טוויטר), שבה היא בוחרת את החלאה של השבוע (scumbag of the week) - שבלט במיוחד באנטי-הישראליות שלו.  

"הכל התחיל בבוקר של 7 באוקטובר", היא מספרת ל"ישראל היום". "למרות שאני שומרת שבת, פתחתי את הטלוויזיה אחרי שנשמעו האזעקות בירושלים, כי קלטתי שזה משהו מיוחד, וראיתי את האסון בשידור חי. זמן קצר אחרי זה קיבלתי טלפון ראשון משדרן רדיו ב-BBC שביקש ממני תגובה לאירועים. הבנתי שאם הוא מתקשר אלי, זה אומר שהוא כבר ניסה לדבר עם לשכת ראש הממשלה, עם משרד החוץ ועם דובר צה"ל - ושאף אחד שם לא דיבר איתו עדיין".

חסן-נחום מתארת סיטואציה כאוטית. רק כמה שבועות קודם לכן היא מונתה לתפקיד "שליחה מיוחדת לחדשנות" על ידי שר החוץ דאז אלי כהן, אבל בהגדרת התפקיד שלה בהחלט לא דובר על הפעלת חמ"ל תקשורת בינלאומי מסלון ביתה. 

"לא חיכיתי להנחיות", היא אומרת. "לא היה ממי לקבל הנחיות. ב-7 באוקטובר, למשל, לראש הממשלה בכלל לא היה יועץ תקשורת בינלאומית ולא יועץ לתקשורת בעולם הערבי, כי לא מינו מחליפים ליועצים שעזבו. התחלתי לענות לשיחות מעיתונאים שהכירו אותי בבריטניה ובמדינות דוברות-ספרדית ולהסביר להם את הקונטקסט ההיסטורי של המתקפה הזאת - על הטרור הערבי ועל ההתנתקות ועל ההשתלטות של חמאס על הרצועה. דיברתי על העבר ועל העובדות ודיברתי גם על החיים שלי כאן - כאישה ישראלית, דתייה ומזרחית, שמנסה לבנות עתיד טוב יותר לה ולילדיה. בעצם, מאותו בוקר ועד היום לא הפסקתי לדבר על כל זה".

הנסיכה של גיברלטר

נדמה שמסלול חייה יוצא הדופן של חסן-נחום הכין אותה היטב ללחימה בשוחות ההסברה. היא נולדה לתוך משפחה פוליטית ולקהילה שנאלצה תמיד לתמרן בין תרבויות שונות: אביה, יהושע חסן, היה ראש השרים הראשון של גיברלטר, התפקיד הפוליטי הבכיר בטריטוריה הבריטית, שחולשת על אחת הנקודות האסטרטגיות החשובות בים התיכון. "אבי אמנם נלחם שגיברלטר תישאר בריטית, אבל אהב את התרבות הספרדית ועבד תמיד כדי לגשר בדרכים דיפלומטיות בין בין שתי המדינות לטובת תושבי גיברלטר", היא מספרת. "למדתי ממנו הרבה על הדרכים שבהן אפשר לשנות את המציאות עם הרבה סבלנות, מתינות ותבונה".

בול של גיבלרלטר לזכרו של יהושע חסן,

"משפחתו של אבי הגיעה לגיברלטר לפני 350 שנה ומשפחתה של אימי, מרסל, הגיעה לשם מטנג'יר - שניהלה מרפאה שבה טיפלו בפליטים מרוקנים שהגיעו לגיברלטר", היא מספרת. "זה היה מקום מדהים, יפה ובטוח לחיות בו, כמו קיבוץ גדול. אבי מילא את התפקיד של ראש השרים מ-1972 עד 1987, כמעט בכל שנות ילדותי ונעוריי, אבל למרות שהייתי בתו של מנהיג גיברלטר, לא התגוררנו במעון שרד רשמי וההורים שלי היו מאוד צנועים. הם תמיד אמרו לנו 'אתם ילדים רגילים' - וזה מסר חשוב מאוד. תמיד ידעתי שעלי למצוא את הדרך שלי - ולכן עזבתי את גיברלטר ללונדון, כדי ללמוד שם משפטים".

"לא מכירים את ההיסטוריה שלנו"

בלונדון, חסן פגשה את בעלה, ד"ר אדם נחום, רופא שיניים, עבדה כעורכת דין והתחילה לפתח קריירה כמנהלת של ארגונים יהודיים מקומיים ובינלאומיים. ב-2001, בעיצומה של האינתיפאדה השנייה, היא ובעלה החליטו לעלות לישראל והשתקעו בירושלים. "כבר כשגרתי בלונדון ראיתי בטלוויזיה את הדוברים הישראלים מנסים להסביר את המצב לבריטים, והרגשתי שהם גם לא אומרים את הדברים הנכונים וגם לא עושים את זה בדרך המתאימה. הם לא גרמו לצופים להרגיש אמפתיה ולהבין את הסיפור הגדול של ישראל. כבר אז ידעתי שאני יכולה לעשות את זה טוב יותר".

בשנותיה הראשונות בירושלים, חסן-נחום שילבה בין עשייה ציבורית (עבודה בארגון הג'וינט וכמנהלת ארגון "תקווה" למען ילדי עולים יוצאי בריה"מ לשעבר) לבין פעילות עסקית בתחום הייעוץ האסטרטגי והתקשורת - ובמקביל הביאה לעולם ארבעה ילדים ("המתנה הכי גדולה שיכולתי לתת להם היא שהם יהיו צברים ויחיו בישראל").

פלר חסן נחום. "כל הממשלות שלנו כשלו בהסברה לאורך השנים", צילום: אורן בן חקון

במאי 2016 הפכה חסן-נחום לחברת מועצת העיר ירושלים מטעם מפלגת "ירושלמים" וב-2017 שימשה כמנהיגת האופוזיציה. ב-2018 מונתה למשנה ראש העיר משה ליאון והיתה אחראית לפיתוח כלכלי, תיירות ויחסי חוץ. במסגרת תפקידה היא עבדה עם הנציגויות הדיפלומטיות בעיר ועסקה רבות בהסכמי אברהם ובחיבורים עסקיים בין מדינות המפרץ לישראל. בספטמבר 2023, למשל, חסן-נחום לקחה חלק בחתימה על הסכם משולש בין ישראל-האמירויות-הודו בנוגע לשיתוף פעולה מדיני ועסקי, אבל אז הגיעה השבת השחורה, הכל נעצר ונותרו בעיקר הקשרים האישיים והמקצועיים שלה בעולם. 

חסן-נחום במפגש עם נציג אמירותי בימיה כמשנה לראש העיר ירושלים, צילום: עיריית ירושלים

"ירושלים היא מותג גלובלי, חזק הרבה יותר מישראל, ובשנותיי בעירייה הפכתי, למעשה, לדוברת דה-פקטו של ירושלים בעולם. בכל פעם שהיה בלגאן בהר הבית או בשייח' ג'ראח, ביקשו ממני לדבר ולהסביר את המצב", היא נזכרת. "מה שאמרתי אז נכון גם עכשיו - וביתר שאת. אנחנו כבר יותר ממאה שנים מנסים לחיות פה בשלום עם הפלשתינים ולמצוא איזה סידור אתם. הבעיה שלהם, ושלנו, היא שהם לא קיבלו את הנוכחות שלנו. הם מאמינים לשקרים שהעולם הערבי תמיד סיפר להם - שיום אחד אנחנו, היהודים, לא נהיה פה, זאת למרות שכבר היינו ריבונים בארץ הזאת בעבר, ולמרות שאנחנו לא מתכוונים לעזוב".

"האתגר הוא קודם כל שלנו: ישראלים רבים, כולל חלק המנהיגים שלנו ומהדוברים שלנו בעולם, בכלל לא מכירים את ההיסטוריה שלנו ועוד פחות מכך את הדרך שבה ישראל והיהודים נתפסים בחו"ל. איזה סיכוי יש להם מול מכונת התעמולה האנטי-ישראלית?" מסבירה חסן-נחום והדיבור הנינוח שלה הופך ממוקד ותקיף הרבה יותר. "רק אחרי 7 באוקטובר ישראלים רבים הבינו מה עומק השנאה למדינה וליהודים בעולם, אבל גם אז, השיח הציבורי עסק בנושא ההסברה בעיקר כשהתייחסו לעזיבות של נועה תשבי ואילון לוי. זה סיפור גדול הרבה יותר מאשר אדם זה או אחר. ישראל נכשלת בהסברה כי אין לנו בכלל אסטרטגיית הסברה. נכון, יש לישראל שלושה מטות של הסברה, בשלושה משרדי ממשלה שונים, אבל מנהלים אותם פוליטיקאים, שכנראה חושבים שהסברה זה דבר שנחמד שיש אותו, בעוד שמדובר במשהו הכרחי ואקוטי".

"כדי להצליח מול הנחשול האנטי-ישראלי, לישראל צריך להיות צבא של הסברה, עם מפקדים וחיילים וחוקרים ומומחים מקצועיים ותקציב מתאים", היא אומרת בלהט. "צריך לטפח בשגרה קשרים בינלאומיים חזקים, עמוקים ומתמשכים ולא להתעורר רק בשעות משבר. צריך לדעת לשתף פעולה עם ארגונים שמבינים בזה, ולפעול בצורה נכונה ברשתות החברתיות גם מעמדת נחיתות מספרית וכלכלית. אני חוששת שכל מה שאנחנו עושים עכשיו מגיע כבר באיחור משמעותי, אולי אפילו מאוחר מדי".  

"כל הממשלות שלנו כשלו בזה לאורך השנים", מוסיפה חסן-נחום. "לכן הפסדנו לפחות אחת מתוך שלוש זירות קריטיות: המלחמה בשטח, המלחמה המדינית והמלחמה על התודעה. ברור שכישלון בזירה אחת בהכרח משפיע גם על המצב באחרות - ולכן זה חשוב כל כך. לא התכוננו לקרב הזה כבר 20 שנים. אני צועקת את זה כבר מאז שעשיתי עלייה. יש ידע נרחב ומקצועי בתחום ההסברה ואפשר ללמוד ממדינות אחרות. תסתכל על מדינות המפרץ - הן עושות דברים נוראיים, אבל יש להן הסברה מעולה והן קוצרות את התוצאות במקומות הכי חשובים".

"אנטישמיות שמתחפשת לפעילות חברתית"

התובנות של חסן-נחום אחרי 261 ימים רצופים של הסברה בעולם צריכות להדאיג את כל הישראלים. "מה שקורה עכשיו בעולם זה אסון אסטרטגי לשנים קדימה, גם אחרי שהמלחמה תסתיים", היא קובעת בצער. "לכן, כשאני מדברת עם התקשורת, או פועלת ברשתות החברתיות, אני לא מדברת רק על הלחימה בעזה ולא רק על הטבח הנורא ב-7 באוקטובר, אלא עושה 'זום אאוט' ומחברת את המצב הנוכחי גם לסיפור ההיסטורי וגם למגמות אחרות בעולם, שלא קשורות בכלל אלינו, אבל שמאוד משפיעות עלינו.

"השנאה בקמפוסים בארה"ב ובמסדרונות השלטון במדינות שונות בעולם, לא צצה פתאום משום שלמישהו שם אכפת מהפלשתינים. יש מי שטרחו כדי לחבר את המצב לנרטיבות פרוגרסיביות ו'חברתיות'. אבל כל מי שמכיר את העבר שלנו יודע שאנטישמיות תמיד מתחפשת לפעילות חברתית - מימי גירוש ספרד ועד לשואה - וגם היום זה כך. הג'יאהד העולמי משתמש בפוליטיקת הזהויות האנטי-ממסדית של אנשי השמאל הקיצוני בעולם המערבי כדי לנצח אותו בחצר האחורית שלו".

כשהיא מתבקשת למצוא, בכל זאת, נקודת אור מקצועית בתוך המאפלה של החודשים האחרונים, חסן-נחום נזכרת במפגשים שהיו לה עם חברי קהילות יהודיות במדינות שבהן ביקרה במסגרת פעילותה: "אנחנו יוצרים קשר חזק יותר עם העולם היהודי. העשייה שלנו מחזקת אותם, כי הם לבד והם מפחדים. אנחנו מזדהים יותר אתם וגם הם הבינו, סוף-סוף, שלא מדובר בעניין של אדמה או של 'כיבוש', אלא ברצון של תרבות אחת לחסל תרבות אחרת - אותנו. זה היה ברור לי לחלוטין כשהגעתי למפגש בברצלונה, בבית הקהילה המקומית, וראיתי צלפים על הגגות כדי להגן על היהודים בעיר. מה בכלל הקשר ביניהם ל'כיבוש של עזה'? זה הכל נובע ממקום אחר לגמרי. התפוצות התעוררו ואנחנו חייבים להמשיך את החיבור הזה, שהוא חשוב מאוד לשני הצדדים. זה אחד המסרים שאני רוצה להעביר בהמשך העשייה הציבורית שלי".

"לא עסקתי בשנאת חינם" 

כבר לפני מלחמת חרבות ברזל וההתגייסות שלה להסברה למען ישראל, חסן-נחום החליטה לצאת מתחומי הפוליטיקה המוניציפלית. ב-2022, היא התמודדה בפריימריז של מפלגת הליכוד, אך את המקום שאליו כיוונה ברשימה תפסה לבסוף טלי גוטליב. 

עד עכשיו אפשר היה רק לדמיין איך הכנסת היתה נראית אתה במקום המופע הבלתי-פוסק של הח"כית השנויה במחלוקת, שנראית כמו תמונת מראה מהופכת של האלגנטיות והכריזמה של חסן-נחום. אבל נדמה שעכשיו הילדה-טובה-גיברלטר כבר מוכנה לטבול בביצה הפוליטית הארצית. "אי אפשר להיות בצד ולהתלונן ש'אין אנשים טובים בכנסת', צריך להתאמץ כדי שייכנסו", היא אומרת. "אני רוצה להמשיך לעסוק מתוך המערכת הפוליטית בנושאי הסברה ותפוצות, למרות שהבוחרים, וגם הנבחרים, לא תמיד מתעניינים בזה, פשוט כי המדינה צריכה את זה. לאורך השנים לא חיפשתי כותרות ולא עסקתי בשנאת חינם. בירושלים יכולתי לקבל כותרות בקלות, אם רק הייתי מדברת נגד חרדים או ערבים, למשל, אבל השתמשתי באנרגיות שלי כדי לבנות גשרים ולא כדי להרוס אותם". 

טלי גוטליב. נכנסה במקום חסן נחום לכנסת, צילום: גדעון מרקוביץ

"בנוסף, גם לא מעניין אותי להיות מפורסמת - אני רק רוצה להיות משפיעה ואני רוצה להמשיך להשפיע ולייצג את ישראל, כשרת חוץ או כשגרירה באו"ם, או בכל תפקיד שבו אפשר לעשות שינוי אמיתי", היא אומרת. "כאישה דתייה ומזרחית, אני מציעה מודל אחר של מנהיגות נשית, שחסר מאוד בישראל. אפילו מדינות ערב מתקדמות עם ייצוג נשי חשוב בפוליטיקה ואנחנו הולכים אחורה בתחום הזה".

"אנחנו נמצאים בנקודה קריטית לעתיד שלנו. יש לי הרבה ביקורת על דברים שקורים פה עכשיו, אבל אני מגויסת כולי לטובת המדינה, כי הבחירה היא פשוטה: או שנילחם בעצמנו או שנילחם באויב האמיתי שלנו ובדרך נהפוך את ישראל למקום טוב יותר", היא קובעת. "ואני לא הגעתי לכאן וילדתי ילדים כדי לעזוב שוב הכל".  

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר