הלחץ עושה את שלו: הנורות האדומות של ארגון הטרור מעידות על כך שחמאס נדחק לפינה

מבצע שחרורם של ארבעת החטופים היה נורת אזהרה אדומה ובוהקת לחמאס. בנוסייראת עצמה חסידיו נאחזו בתיאוריות קונספירציה כדי להסביר את ההישג הישראלי. "לולא הבוגדים - לא היו מעיזים לפעול נגדנו ולהגיע לאסירים", התכעס אחד מהם.

היה ברור להם שעזתים סיפקו את מודיעין הזהב שאפשר לכוחותינו לפעול. אלה כבר לא פלשתינים שמשמיעים ביקורת נוקבת בפני כתבי התקשורת הערבית על הנהגת חמאס, או הפגנות בודדות שאפשר לדכא ביד ברזל ובקלצ'ניקוב. הפעם היה זה שיתוף פעולה מלא עם ישראל, שיצא אל האור.

האחיזה של חמאס באוכלוסייה העזתית הולכת ומתרופפת. איתות לכך נרשם במאמץ האינטנסיבי של מכונת התעמולה בארגון

ישראל שחררה במבצע ארבעה חטופים, שאותם חמאס שאף לנצל בתור "קלפי מיקוח" במשחק האכזרי שלו - זה שמעדיף כמה ארכי־טרוריסטים בבתי הכלא בישראל ואת הזיותיו של סינוואר על החרבת ישראל על פני חייהם של אלפים רבים מהעזתים. זאת הסיבה לכך שאפילו בלב־ליבה של עזה לעגו אתמול לארגון. "אחרי כל ההרס - כל הסיפור שלנו זה אסירים תמורת אסירים? לפני 7 באוקטובר היו 3,000 אסירים, והיום יש כבר 20 אלף. האם זה מצדיק את מותם של עשרות אלפי ההרוגים והנעדרים?", תהה אחד מהפלשתינים.

המשמעות היא שהאחיזה של חמאס באוכלוסייה העזתית הולכת ומתרופפת. איתות לכך נרשם במאמץ האינטנסיבי של מכונת התעמולה בארגון. בשבועות האחרונים פורסמו תיעודים של עזתים שמביעים תמיכה בהתנגדות. המטרה - ליצור מצג של אהדה. בהודעות שונות חמאס שיבח את "איתנותם של העזתים ותמיכתם בהתנגדות".

חשוב מכך, מאז מבצע ארנון בארגון מנסים לנצל את ההרוגים העזתים הרבים בתקיפות החיפוי כדי להגביר את הלחץ הבינלאומי על ישראל. באופן ציני, חמאס משתמש בפלשתינים בעזה פעמיים: בחייהם הם מגן אנושי, ובמותם הם הופכים לקלף דיפלומטי בכיסיהם העמוקים של הנייה וחבריו בקטאר.

מלחמה בכמה זירות

בשבועות האחרונים הוגברה גם הלוחמה הפסיכולוגית נגד ישראל. ניכר שיש שימוש גובר יותר בעברית (גם אם עילגת) בסרטונים שמופקים ובשקרים שמפוזרים. מרגע שנודע על הצלחת המבצע בנוסייראת, ארגון הטרור פצח בייצור כזבים בקצב מסחרר. תחילה טענו אנשיו כי נעשה שימוש ברציף האמריקני, אחר כך שצה"ל השתמש במשאית אספקה הומניטרית, ובהמשך המציאו ששלושה חטופים אחרים מתו באותו המבצע. נדגיש - כל הטענות הוכחשו בידי ישראל ואין להן שחר.

מבעד למסך העשן של התעמולה, נראה שחמאס נדחק לפינה. מעבר לשחרורם של חטופים חיים, בארה"ב מדווחים לראשונה על לחצים משמעותיים של המתווכות, קטאר ומצרים. מנהלי המשא ומתן מבהירים לראשי חמאס בחו"ל כי הם עומדים בפני סיכון של סנקציות בינלאומיות, גירוש מגן העדן של המלונות בדוחא והקפאת נכסים כלכליים. המסר להנייה ברור: לא תהיה הצעה טובה יותר לעסקת חטופים.

ההבנה מחלחלת

הלחץ עושה את שלו. אם בהתחלה בחמאס הדליפו מסרים שהם לא מוכנים לקיים מגעים על ההצעה לפני הפסקת התמרון ברפיח - מאז בכיריהם נפגשו גם נפגשו עם המצרים ועם הקטארים. כמו כן, בחמאס נאלצו לספק הבהרות לג'יהאד האסלאמי ולחזית העממית, ולטעון כי יש "פער בין ההצעה שהציג נשיא ארה"ב ביידן למסמך שהראו להם המתווכות".

מהתסבוכת הזאת, הנייה וסינוואר מנסים לחמוק דרך התעקשות על הסכם כניעה, שספק אם ישראל מסוגלת לקבל. הם דורשים ערבויות בכתב לנסיגה מלאה מהרצועה ולסיום מוחלט של המלחמה. ספק אם יהיו מוכנים למלא את ההסכם בעצמם ולשחרר את החטוף האחרון. ולמרות זאת, כפי שציין אחד מדובריהם הלא רשמיים, ההבנה אצלם מחלחלת - במוקדם או במאוחר הם עתידים לסיים את המלחמה הזאת בתבוסה מהדהדת.