"ביידן גילה שלישראל יש מנופי לחץ רבי עוצמה מול הממשל"

פרופ' זכי שלום, עמית מחקר בכיר במכון משגב לביטחון לאומי: "הנשיא ביידן צריך לקחת בחשבון שישראל לא תירתע מהלחצים שלו ותפעל על פי הבנתה את האינטרסים החיוניים שלה, כפי שעשתה בכניסתה לרפיח"

ג'ו ביידן. צילום: AP

פרופ' זכי שלום, עמית מחקר בכיר במכון משגב לביטחון לאומי, מסביר בשיחה עם "ישראל היום" את הרקע ללחץ הכבד שמפעיל נשיא ארה"ב ג'ו ביידן על ישראל כדי שתסכים לעסקה עם חמאס.

כזכור, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן נשאל בריאיון למגזין "טיים" אם לדעתו ראש הממשלה בנימין נתניהו מאריך את המלחמה לצרכיו הפוליטיים, והשיב: "יש לאנשים כל סיבה להגיע למסקנה הזו". למחרת כאשר כתבים חזרו על אותה שאלה במסיבת עיתונאים שקיים, השיב הנשיא: "אני לא חושב, הוא מנסה לפתור את הבעיה החמורה שיש לו".

האם הלחצים על ישראל ועל ראש הממשלה אכן יקדמו את העסקה? "קשה להניח שמאמציו של הנשיא יצליחו לשנות את תמונת המצב, לאור העובדה שרוב אזרחי ישראל דורשים המשך המלחמה עד לניצחון המוחלט'', אומר פרופ' שלום.

"באופן כללי, מתחילת המערכה ממשל ביידן התנהל כלפי ישראל בקווים מקבילים. מצד אחד הוא הביע תמיכה בזכותה של ישראל להגנה עצמית והזדהה עם שאיפתה לחסל את היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס. מצד שני הוא הפעיל לחץ על ישראל להסכים לכניסת סיוע הומניטרי, כולל דלק, ולחץ עליה להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית, בידיעה שהחמאס משתמש באוכלוסיה כמגן אנושי. לכן היה ברור שדרישות אלה יקשו על ישראל לממש את היעד של הבסת החמאס''.

לדברי פרופ' שלום, כל הפעולות האלה לא ממש צלחו והחלישו את מעמדו של ביידן. "למרות מאמציו של הנשיא למנוע את כניסת צה"ל לרפיח בטענה שהדבר יביא לפגיעה מאסיבית באוכלוסיה אזרחית, צה"ל ברפיח. גם ההחלטה שלו לשלול מישראל חימוש בפצצות רבות עוצמה, הביאה עליו ביקורת חסרת תקדים, ובסופו של דבר נאלץ הנשיא להעביר לישראל את כל פריטי החימוש שהיא ביקשה. הנשיא גילה שלישראל יש מנופי לחץ רבי עוצמה מול הממשל, ובסוגיות חיוניות לביטחון המדינה ישראל אינה מקבלת תכתיבים של ארה"ב".

פרופ' שלום מעריך כי הממשל האמריקני עלול ויכול להפעיל כלים מגוונים כדי להגביר את הלחץ על ישראל לסיום המלחמה. "הממשל גייס מדינות שונות בקהיליה הבינלאומית, ובעיקר באירופה לתמיכה במתווה להסדר שהציג הנשיא ביידן בנאומו ב-31 במאי 2024.

"אם הממשל האמריקאי יביא את המתווה בפני מועצת הביטחון, והוא יתקבל כהחלטה של המועצה, ישראל תתקשה מאוד להתנגד לו. עם זאת, אני מעריך שהממשל יהסס מאוד לנקוט בעמדה כזו, ואמנם יפעיל לחץ על ישראל אבל לא ירצה 'לשבור את הכלים'".

בנימין נתניהו, צילום: אריה לייב אברמס/פלאש90

אי אפשר להתעלם מהעיתוי המתקרב של הבחירות בארה"ב. הבחירות אמנם יתקיימו רק ב-5 בנובמבר, אבל הקמפיינים, כידוע, מתחילים הרבה לפני פתיחת הקלפיות.   

"ככל שניתן להעריך, הנשיא נוכח לדעת שביקורתו נגד ישראל ומאמציו להצר את חופש הפעולה שלה לא ממש חיזקו את מצבו בסקרים", מסביר פרופ' שלום. "הנשיא צריך לקחת בחשבון שישראל לא תירתע מהלחצים שלו ותפעל על פי הבנתה את האינטרסים החיוניים שלה, כפי שעשתה בכניסתה לרפיח וכדומה. אם תחזור תופעה זו שוב, יצטרך הנשיא לקחת בחשבון שהדימוי ההרתעתי שלו ייחלש והוא יצטייר כ'נמר של נייר', וסיכוי להיבחר כנשיא יחלשו.

"מהצד השני, סביר להניח שדונלד טראמפ, המתחרה מטעם המפלגה הרפובליקנית, ינסה למנף את כשלונות של ביידן להביא להפסקת הלחימה ברצועה כדי להעצים את דימויו כנשיא כושל לא רק במדיניות הפנים אלא גם במדיניות החוץ".

האם ביידן יאפשר לנתניהו לנאום בקונגרס, כשעדיין אין עסקה חתומה?

"ההזמנה לנאום בפני הקונגרס היא של יו"ר בית הנבחרים של ארצות הברית, מייק ג'ונסון. יש להניח שהנשיא לא ראה זאת בעין יפה, והעריך, ובצדק, שהגעתו של נתניהו תגביל את חופש הפעולה שלו לגבש עמדותיו על פי מה שנראה לו כמשרת את האינטרסים של ארצות הברית. אבל בסופו של דבר מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, צ'אק שומר, הנאמן לנשיא ביידן, חתם על ההזמנה לנתניהו. אף ממשל לא יוכל לשלול ממנהיג ישראלי שארצו נמצאת במלחמת קיום, וארצו מוגדרת כבת ברית של ארה"ב, לנאום בפני הקונגרס".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר