תחקיר חושף: כך ניצלו בחמאס סיוע הומניטרי מגרמניה לבניית מנהרות הטרור

גוף התקשורת הגרמני 'רדיו הסה', התבסס על 150 מסמכים אותם קיבל מהמשרד הממשלתי האחראי על שיתוף פעולה כלכלי-בינלאומי במדינה • החשש - חומרי גלם לתשתיות, מימון וידע שהתקבל ממשרדים ממשלתיים, חברות ובנק גרמני שימשו למטרות טרור • נראה שלכאורה גורמים גרמנים אשר באו לתרום לחיי האוכלוסייה האזרחית בעזה, סייעו ללא כוונה זדונית לפרויקט המלחמה של חמאס

מחבלי חמאס בסמוך לגדר . צילום: אטיה מוחמד/פלאש 90

האם גרמניה עזרה ללא כוונה לחמאס בבניית רקטות ומנהרות ועזרה לחמאס בבניין הכוח הצבאי של הארגון? תחקיר של גוף התקשורת הגרמני 'רדיו הסה', המבוסס על 150 מסמכים אותם קיבל מהמשרד הממשלתי האחראי על שיתוף פעולה כלכלי-בינלאומי בגרמניה, מעלה את החשש כי חומרי גלם לתשתיות, מימון וידע שהתקבל ממשרדים ממשלתיים, חברות ובנק גרמני שימשו למטרות טרור.

חמאס מציג: חופרי המנהרות (ארכיון)

בתחקיר מוצג כיצד חברות גרמניות סייעו במשך שנים לשיפור תשתיות הביוב והניקוז האזרחי ברצועת עזה, והעניקו ידע, שלכאורה יכול היה לסייע בפעילות חפירת המנהרות של חמאס בעזה.

סייעו ללא כוונה זדונית

התחקיר גם מראה כי אחד הבנקים בגרמניה תרם כספים לטובת שיפור תשתיות הובלת מים ברצועת עזה, והחשש הוא שהכספים שימשו לכאורה לטובת התעצמות הכוח הצבאי של ארגון הטרור.

בנוסף, מוסבר איך צינורות מים הפכו פעמים רבות למרכיב משמעותי בבניית הרקטות של חמאס וארגוני הטרור ברצועה, וגם כיצד ידע הנדסי לבניית תעלות ביוב ותשתית תת קרקעית יכול לסייע להעשרת היכולות של חמאס בבניית פרויקט המנהרות הגדול שלו.

מחבלי חמאס (ארכיון), צילום: אי.פי.איי.

לפי הנתונים שהובאו בתחקיר, נראה שלכאורה גורמים גרמנים אשר באו לתרום לחיי האוכלוסייה האזרחית בעזה, סייעו ללא כוונה זדונית לפרויקט המלחמה של חמאס.

כלל החברות, המשרדים והארגונים שרואיינו בכתבה ציינו כי כל תרומה או סיוע נעשו תחת פיקוח מחמיר, כדי למנוע שימוש כפול בחומרי הגלם או הידע למטרות טרור.

עורכי התחקיר מדגישים כי מאז ההפיכה הצבאית שביצע חמאס בשנת 2007, יכולת הפיקוח של מומחים זרים בכלל, וארגונים גרמנים בפרט, על כל הנוגע לשימוש צבאי בחומרי הגלם לתשתיות אזרחיות ובידע ההנדסי שנרכש היא מוגבלת למדי.

הארגונים מסתמכים פעמים רבות על 'פיקוח' של עובדים מקומיים פלשתינים, ועל ביקורות שמבצועות מדי פעם על ידי עובדי החברה והארגונים המגיעים מחוץ לרצועה.

ההערכה היא כי מאות פירים ומנהרות טרם טופלו. כוחות צה"ל במנהרת חמאס ברצועת עזה, צילום: רויטרס

בעמותת "GIZ גרמניה לשיתוף פעולה בינלאומי" שביצעה שיתוף פעולה סביב פרויקטים לתשתיות אזרחיות ברצועה ציינו כי "עובדי ה-GIZ האחראים על הפרויקטים נסעו לעזה לפחות פעמיים בחודש וכל פעם נשארו ברצועה למשך מספר ימים, וכך התאפשר פיקוח על הסיוע האזרחי שניתן לרצועה".

המשרד הפדרלי לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי בגרמניה (BMZ) נמסר כי קיים פיקוח על שיתופי הפעולה האזרחיים בעזה, "חברות ייעוץ בינלאומיות או האו"ם עוקבים אחר ההובלה, האחסון וההתקנה של פריט ורכיב בודד אשר נכנס לרצועה".

לעומת זאת, בנק ה-KFW שסייע במימון והוצאה לפועל של פרויקטים למען האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה הודה כי עובדי הבנק לא יכלו להגיע ולפקח על האופן שאליו מנותבים המשאבים שהוקצו לטובת הפרויקטים, ולכן הם נעזרו בעובדים מקומיים שיפקחו על ניתוב הסיוע האזרחי שהבנק העניק. בתגובה שהבנק העביר נמסר כי מתבצע "פיקוח מצד מומחים חיצוניים בלתי תלויים" אשר התבצע על בסיס יום יומי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר