"בכל מחיר?": הסבלנות של הקהילה הבינלאומית אוזלת

להשיב את מי שאפשר, בלי להפסיד בכל הגזרות: השלמת הנסיגה של רוב כוחות צה"ל מרצועת עזה אתמול, במלאת חצי שנה לטבח ולפני שהניצחון על חמאס או הרתעת האויב מצפון בכלל נראים באופק, נותנת את האות לאחד משני מהלכים אפשריים שתלויים זה בזה במידת מה: עסקה או השלמת הפעולה ברפיח.

למעשה, ישראל עמדה בהתחייבות בלתי כתובה לארה"ב שלא להיכנס למלחמה בעצימות גבוהה ברמדאן. מצעד ההכחשות ממשרד ראש הממשלה יכול להימשך, אך העובדה היא אחת: מחבלי חמאס ניצלו חג קדוש ליהודים כדי לטבוח בנו וקיבלו בתמורה הטבה ששמורה לידידים ולא אויבים - חודש המתנה.

אין פלא שחמאס הקשיח עמדות

בחודש הזה ישראל, בלחץ אמריקני, החזיקה את המלחמה על אש קטנה ולא הגבירה את הלחץ על חמאס - זה שאמור לשיטת נתניהו, גלנט והרמטכ"ל להוביל לשחרור החטופים. אין פלא אם כך שחמאס הקשיח עמדות ונמנע מלחתום על עסקה בתנאים שיצרו עבורו המתווכות ושישראל הסכימה להם פעם אחר פעם.

צמרת מערכת הביטחון והדרג המדיני מחזרו שבוע אחרי שבוע את הישג מיטוט 19 מתוך 24 גדודי חמאס, את אישור התוכניות המבצעיות ברפיח ואת חלופת המהלומות עם ארה"ב, שבסופם הלחץ הולך וגדל דווקא על מי שנלחמת על זכות הקיום שלה במרחב ונחשבת לידידת האמריקנים במזרח התיכון.

בצד הביקורת על מהלכי הדרג המדיני שלא הובילו להכרעת חמאס עד כה ולא להחזרת החטופים, ראוי להזכיר מעט מן האמת שאינה נשמעת גם משום שאיננה מעודדת במיוחד: ישראל יצאה למלחמה בת שנה שמהלכיה אושרו באחת מישיבות הקבינט הראשונות בשלושה שלבים: מלחמה עצימה, פעילות ממוקדת ומשם לשליטה ביטחונית ופשיטות לפי הצורך.

לציבור הישראלי אין סבלנות, וכל שכן הסבלנות של הקהילה הבינלאומית אוזלת. זו כבר הפכה את שעון החול לפני שהושלם תהליך "מחיקת חמאס", כפי שהכריז עליו גלנט עוד באוקטובר.

בעיה נוספת היא הסד"כ הצה"לי. את כוח האדם יש להקצות לאור ריבוי המשימות, הפתעות אפשריות והסלמה כוללת שעשויה בן לילה להיות מנת חלקנו. על כלכלת החימושים של ישראל לאור המגבלות האמריקניות כבר נשפכו די מילים, ועם זאת נראה שהישראלים מסרבים לראות את התמונה הגדולה. הם רוצים ניצחון מייד (כמובטח) ואת החטופים בבית עכשיו. תזכורת קטנה למצבת האיומים שמתקבלת מפעם לפעם לא משכנעת אותם שהאויב הוא לא הדרג המדיני כאן, כי אם מבקשי רעתנו לרוחב המפה.

כעת, בלחץ ארה"ב ומצרים, תוך איום אמין של כמעט פעולה ברפיח שתצא לפועל בתוך שבועות בודדים - עשויה לצאת לפועל עסקה שתשיב לכאן 40 חטופים, כל אחד מהם עולם ומלואו. המצרים מעוניינים בכך כיוון שכל רצונם הוא לשמור את מדינתם נקייה מפלשתינים. לאמריקנים, מנגד, יש על הראש מערכת בחירות לוחצת.

ומה האינטרס הישראלי? להשיב את מי שאפשר במחיר שלא יגזור הפסד בכל הגזרות של מלחמה שמאות נפלו בקרב למען הצלחתה. "המחיר" העלום הזה יתגלה בימים הקרובים אם חמאס יוותר על הניצחון המוחלט שלו בסיום המלחמה. ורפיח? לתחזיות לגבי הפעולה הזו יש נטייה להתרחק.