הפאזל של מהלכי ישראל: מאמץ אחרון ומסוכן לעסקה

אם מחברים את חלקי הפאזל של המהלכים הישראליים ביממה האחרונה, דומה שנעשה מאמץ אחרון, גדול מאוד אך גם קשה ומסוכן, להגיע לעסקה לשחרור החטופים.

כידוע, כוחות צה"ל נסוגו אתמול כמעט לחלוטין מרצועת עזה והפסיקו את הפעילות ההתקפית. בכך נענתה ישראל דה פקטו לשתי דרישות מרכזיות של חמאס לאורך המשא ומתן. הנימוקים הרשמיים בצד הישראלי לעצירת המלחמה הם מבצעיים, אולם כל בר דעת מבין שהתזמון אינו מקרי. לקראת השיחות הקריטיות, ההתקפלות נועדה לאותת לחמאס - בלי שהדברים נאמרים כלפי חוץ - שישראל באה לקראתו באופן מרחיק לכת מבחינתה.

לכך יש להוסיף את הנכונות של ישראל זה מכבר לשחרר מאות רבות של מחבלים כנגד החטופים, ולעצור את הלחימה לשישה שבועות. כלומר בפועל ישראל נענית לרוב הדרישות של חמאס, במאמץ להגיע לעסקה. כך שאם חמאס ייענה בחיוב ביממה הקרובה, המשמעות היא שצה"ל מחוץ לרצועה, עוצר את הלחימה לפרק זמן ארוך שחמאס ינצל בוודאי לשיקום יכולותיו, והארגון מקבל מאות מחבלים כפי שרצה בתחילת הדרך. יהיו אלה הישגים היסטוריים.

לכך יש להוסיף את הסיכוי שבקצה הדרך המלחמה לא תתחדש. הסיבה לכך היא הרצון האמריקני להגיע להסכם משולש בין ארה"ב, ישראל וסעודיה. לקוראלס הזה הם חותרים מתחילת השיחות על עסקה שנייה. וכפי שדווח פה בשבוע שעבר, הנושא הסעודי שוב חזק על הגריל.

כך שהמשמעות תהיה ש־40 חטופים אמנם יוחזרו וזה נפלא, ואולם המלחמה תסתיים בלי שחמאס הושמד. צריך להדגיש שאנחנו עדיין לא שם. ההנהגה הישראלית, לפחות בחלקה, מודעת למלכודת ולא רוצה ליפול לתוכה. ואולם האפשרות לאי ניצחון ברורה ויהיו לה השלכות מהדהדות, שליליות מאוד לישראל.

לכן מבחינתה של ישראל מדובר בהליכה על סף תהום, שכן מהותית, כל חברי קבינט המלחמה וכל הצמרת הצבאית משוכנעים שיש להשמיד את היכולות הנותרות של חמאס ברפיח ובאזורים אחרים. ואולם כאמור, אם הפסקת אש תתחיל ביממות הקרובות, ייתכן שהיא לא תסתיים. כוחות רבים וחזקים מושכים לכך וכושר העמידה של ההנהגה לא בדיוק מוכיח את עצמו.

חמאס גם דורש ערבויות בינלאומיות שהמלחמה לא תתחדש בסוף תקופת ההפוגה. כרגע לפחות, לכך ישראל מסרבת בתוקף. זה יכול להוביל לפיצוץ השיחות ולתחילת הפעולה ברפיח.

ועדיין בעיני הצמרת הישראלית ראוי לקחת את הסיכון של אי השמדת חמאס במטרה "למצות כל סיכוי לשחרר את החטופים", כדברי גורמים המעורים במשא ומתן. כך שהיתרונות ברורים. אין מי שלא רוצה לראות בבית את אנשינו. ואולם, מחיר העסקה יפגע קשות בישראל לעשרות ואף מאות שנים קדימה. זה מה שמונח על כפות המאזניים.