כמה עשבים שוטים או רוח המפקד?
מאז 7 באוקטובר מתבקשים אזרחי ישראל היהודים להודות לשכניהם הערבים על כך שלא הצטרפו לפרעות ולטבח. פאנלים שלמים הוקדשו לכך שיש מי שמנסה בממשלת ישראל לדחוף את האזרחים הערבים לעשות את מה שהם לא רוצים לעשות - לרצוח יהודים. ציפיות נמוכות תמיד היו הבעיה המרכזית של ישראל משכניה וגם מאזרחיה.
זירת הפיגוע בכוכב יאיר
העובדה שאזרחים ישראלים שיתפו בעונג תמונות טבח, רצח ושריפה מהשבת השחורה לא הספיקה כדי לייצר איום חריף מספיק כדי להבהיר מה מצפה למי שילכו בדרך זו. ולא, מעצר זמני ותמונה ליד דגל ישראל אינם הרתעה מספקת. איך אני יודעת? להלן העובדות.
אתמול חשף שב"כ כי עצר חברי חוליית ערבים ישראלים (ופלשתינים) שתכננו פיגועי ענק בנתב"ג ובקריית הממשלה, והתנקשות בשר בן גביר. מוקדם יותר השבוע יצא מביתו תושב טירה בן 26, דרס ארבעה שוטרים וניסה לדקור מאבטחים במחסום עד שחוסל. תושב רהט דקר שני חיילי צה"ל בתחנה המרכזית באר שבע. כל זה קרה רק השבוע. ולפני שבועיים תושב אחר מרהט ביצע פיגוע רצחני בצומת בית קמה ורצח את אורי מויאל. האם העובדה שמדובר בבודדים, ולא במגמה נוסח "שומר החומות", אמורה להרגיע? מבט לכנסת מגלה שמדובר ברוח המפקד ולא בעשבים שוטים.
מפלגת חד"ש סיפקה השבוע עדויות מעל במת הכנסת להלך הרוח האנטי־ישראלי השורר בקרב ראשי הציבור הערבי. ח"כ עאידה תומא סלימאן חזרה על השקר שלפיו ישראל משתמשת בהרעבה ברצועת עזה בתור נשק. כמוה גם יו"ר המפלגה איימן עודה, שבשמאל הישראלי רואים בו שותף מתון, שאמר "מי שרצח את שירין אבו עאקלה בג'נין - רוצה עכשיו לחנוק את כולם בעזה".
אם זו רוח ההנהגה הערבית־ישראלית שנושבת בכנסת, מה אפשר לצפות מאזרחים שרואים במדינה שבה הם מתגוררים אויב ובחייליה יעד לגיטימי לפיגוע?
הגדיל לעשות אמג'ד שביטה, מזכ"ל המפלגה (ובן דודו של המחבל מטירה), שכתב ברשת X: "שוטרים רצחו את והב שביטה בטענה שניסה לבצע פיגוע, וזאת לאחר שהמשפחה דיווחה למשטרה שהוא יצא מהבית במצב שעלול לסכן אחרים. אני לא יודע מה היה שם, אך ברור שיש למשטרה יד קלה מדי על ההדק כשמדובר בערבים".
אם זו רוח ההנהגה הערבית־ישראלית שנושבת בכנסת, מה אפשר לצפות מאזרחים שרואים במדינה שבה הם מתגוררים אויב ובחייליה יעד לגיטימי לפיגוע? עצימת העיניים של הממשלה ומערכת הביטחון, שנועדה לאפשר לנו המשך חיים משותפים ברוח הקונספציה, חייבת להשתנות. חובת ההוכחה - על הציבור הערבי וראשיו.
נתניהו או חמאס, מי באמת לא רוצה עסקה?
מארגון הטרור חמאס מגיעות אינדיקציות ברורות למדי כי אינו חפץ כרגע בעסקה לשחרור חטופים והפסקת אש, אבל בישראל מסרבים להאזין.
זה היה שבוע שבו מפגיני קפלן מצאו עילה חדשה להפלת הממשלה - "נתניהו לא רוצה עסקה". נחליף את נתניהו, ואז נלך לעסקה - הסבירו הנואמים.
על מי הם מבססים את הערכות המודיעין שלהם? על דברים שנשמעים מצד ארגון טרור שמחזיק באזרחים הישראלים בתת־תנאים. הוא המקור הלגיטימי להערכות המופרכות? אגב, מי שמקבלים את ההחלטות באשר לקווי המו"מ הם כל שרי קבינט המלחמה, אך לא די בעובדות כדי לשכנע את המשוכנעים.
החשש האמיתי של בני משפחות החטופים לגורל יקיריהם נוצל באופן ציני על ידי הגרעין הקשה של המחאה נגד נתניהו, שפושט ולובש צורה מאז 2019 בתירוצים שונים.
מראות הפילוג התחדשו בירושלים עם לפידים ושלטים ונאומים שמציגים את ראש הממשלה כבוגד. ניחא היה מדובר רק במראה לא נעים, אך כפי שסיכם נשיא המדינה בארבע מילים: "הפילוג הפנימי - תמריץ לאויבינו".
מוכרחים להמשיך לדבר אמריקנית
לא נתניהו הוא האויב וגם לא שריו, אלא חמאס, חיזבאללה ואיראן. אין לנו צורך בתזכורת נוספת, תודה.
גורם מדיני התייחס לשאלת היתכנות העסקה והעלה שאלה שעליה צריך לענות כל אזרח: "האם ישראל מסכימה להיות מובסת בעזה? כל עוד התשובה שלנו תהיה 'לא', עמדת חמאס לא תשתנה".
מסיבה לא ברורה משתעשעים שרים באפשרות לחרב את היחסים עם ארה"ב באופן סופי. העדויות המצטברות לכך שהגב האמריקני דרוש לנו בג'ונגל המקומי לא משכנעות את מי שדורש מנתניהו להקשיח עמדות מול הממשל ולייצר מריבות מתוקשרות סביב עמדות מסוכנות שמציגים בכירי הממשל.
בינתיים, נראה שבכוורת של נתניהו התעשתו ובתחילת השבוע נערכה שיחת הרגעה בווידאו בין השר דרמר וראש המל"ל הנגבי למקביליהם בבית הלבן.
הצד הישראלי הציג שוב את הנחיצות בפעולה ברפיח ואת ההיערכות לטיפול הוליסטי באוכלוסייה טרם פעולה, ואילו בבית הלבן העבירו מסר: תיאורטית, מה שאתם מציגים נשמע נכון ויפה, אבל הביצוע - לא משהו.
מסיבה לא ברורה משתעשעים שרים באפשרות לחרב את היחסים עם ארה"ב באופן סופי. העדויות המצטברות לכך שהגב האמריקני דרוש לנו בג'ונגל המקומי לא משכנעות את מי שדורש מנתניהו להקשיח עמדות
"אנחנו לא יכולים להתווכח עם זה", אמרו בצער גורמים השותפים לשיחה, על רקע הפגיעה בעובדי ארגון הסיוע בתחילת השבוע.
ישראל תידרש לדבר אמריקנית עם הבית הלבן מבלי להתפשר על עקרונותיה. הגעה למצב שבו ביידן דורש הפסקת אש מיידית, שפוגעת בעמדה הישראלית במו"מ, מעלה חשש שאת העצות האלה מיישמים מעט מדי ומאוחר מדי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו