"הסכמי אברהם לא רק ששרדו את 7 באוקטובר, אלא הוכחו ככוח חיובי חזק נגד המגמות השליליות באזור". כך אומר אריה לייטסטון, מנכ"ל (בהתנדבות) מכון הסכמי אברהם לשלום שייסד ג'ארד קושנר.
לדברי לייטסטון, "המלחמה האטה את המומנטום החיובי שיצרו ההסכמים. יש פחות סחר ותיירות בין ישראל לבין איחוד האמירויות ובחריין. אבל ההסכמים הם שאפשרו לאיחוד האמירויות לבנות בתי חולים שדה בעזה, ולמרוקו לשלוח סיוע".
בשיחה עם "ישראל היום" לרגל פרסום הדוח השנתי של המכון, אמר לייטסטון: "התמונה המשמעותית ביותר בעיניי מתחילת המלחמה בהקשר של ההסכמים, היא זו של נשיא איחוד האמירויות והנשיא הישראלי באבו דאבי. אף מנהיג בעולם הערבי לא גינה אותה. זו הוכחה שהסכמי אברהם חזקים מכל המכשולים".
באשר לעתיד ההסכמים אומר לייטסטון: "יש שתי אפשרויות כיצד האזור יתקדם מכאן: אם המנהיגים יתרכזו בעבר או בעתיד".
האם לדעתך יש עוד סיכוי שסעודיה תצטרף להסכמים?
"הסעודים לא היו שם גם קודם לכן. הדרך לצרף עוד מדינות, ובמיוחד את סעודיה, היא להראות שהסכמי אברהם הם מועדון שמקדם את האינטרסים האזוריים המשותפים של המדינות החברות בו.
"ג'ארד קושנר, שהוביל את ההסכמים והקים את המכון, חשב בשעתו שאם ארה"ב תדחק את הרעים, בראשם איראן, ותקדם את הטובים, עוד מדינות יצטרפו. ברגע שארה"ב נסוגה מהגישה הזו, ולמעשה עושה את ההפך, מה שמוצע לסעודיה היא רק 'עסקה', ביזנס. זו לא הרוח של הסכמי אברהם וזה לא מספיק".
לייטסטון הציג אתמול את הדוח בישיבה מיוחדת בכנסת. מסקנתו העיקרית היא כי "בשנת 2023, הקשרים בין מדינות הסכמי אברהם המשיכו להעמיק ולשגשג. פורומים דו־צדדיים ורב־צדדיים פורצי דרך הושקו, התקיימו ביקורים רבים ויוזמות משותפות הגיעו לשיאים.
"אומדן הערך של הסחר בין מדינות הסכמי אברהם הגיע ל־10 מיליארד דולר. (אך) המזרח התיכון השתנה ב־7 באוקטובר. למרות המתחים, היחסים הדיפלומטיים והמסחריים שרדו. במבט קדימה, הרוח של שיתוף פעולה ושלום, המיוצגים על ידי הסכמים היסטוריים אלה, הם המפתח לבניית עתיד טוב יותר לכל עמי האזור".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו