לא הכל שחור ולבן: עלינו לחבק את המשפחות ולא לדשדש במערכה | דעה

אנשים לא אוהבים מורכבות, אוהבים שהכל פשוט וברור, שחור ולבן, טוב ורע, בעד ונגד, אל תסבך לנו את החיים. החיים בישראל מורכבים, מורכבים מאוד.

134 חטופים וחטופות נמצאים בידי סינוואר הנאצי. ייסורי הגיהינום שהם עוברים שם מדירים שינה מעיני כל ישראלי שפוי. קשה לתאר את הסבל שמשפחות החטופים חוות בכל רגע שעובר, הכאב הוא גדול וכך גם התסכול.

האשמה כולה על כתפי ארגון הטרור חמאס, שלפני חצי שנה נחשף כארגון עם תודעה של מיין קאמפף ושיטות עבודה של דאעש. במשך חודשים ארוכים צה"ל שעט קדימה במרחבי עזה. מנהרה אחרי מנהרה פוצצו לוחמינו כדי להגיע למעוזי חמאס, תשתיות האויב קרסו, ובזה אחר זה חוסלו בכירים ברחבי עזה.

המצוקה הגדולה הובילה את חמאס לזעוק להפוגת אש, וכך שוחררו עשרות חטופים במשך עשרה ימים שבהם עם ישראל עצר את נשימתו והתרגש למראה כל חטוף ששב הביתה למשפחתו.

בחודשים האחרונים משהו נתקע. הצבא עובד כל הזמן, הלוחמים אמיצים והמפקדים נועזים, ובכל זאת משהו השתנה. רוב חיילי המילואים שהיו בלב עזה שוחררו לבתיהם, זה הגיוני כדי לאפשר חזרה לשגרה אזרחית. זה גם נכון בראייה עתידית. ובכל זאת, ההשפעה על שדה הקרב היא הורדה בלחץ שהופעל על ראשי חמאס.

הסיוע ההומניטרי נכנס בהיקף  גדול מאוד, כנראה גדול מדי. משאיות סיוע נכנסות מדי יום, העולם מתחרה מי יצניח יותר סיוע וחמאס חוכך ידיו בהנאה, החבל שהיה על צווארו הלך והתרופף.

משפחות החטופים אינן מקשה אחת, יש שם מכל גוני הקשת הישראלית - דתיים וחילוניים, מהימין ומהשמאל, לכולם גזירת גורל זהה: ילדיהם עדיין בעזה. את זעקת משפחות החטופים על כולנו לשמוע היטב ולא להדוף אותן באופן אוטומטי, צריך לסנן רעשי רקע.

לירי אלבג היא בתם של חבריי הטובים שירה ואלי, מלח הארץ. אלי אלבג הוא לא איש פוליטי ואין לו עניין בהפלת ממשלה זו או הקמת אחרת. את אלי ושירה מעניין דבר אחד בלבד - בתם לירי נמצאת הרבה יותר מדי ימים בשבי חמאס, והם יעשו הכל כדי להביא לשחרורה באופן מיידי, והם צודקים.

כל עוד צה"ל  דוהר במרחבי עזה וצינור החמצן הלוגיסטי של חמאס נעול, למשפחות החטופים אין סיבה לדרוש עסקה רעה.

העסקה הקודמת הגיעה אחרי שצה"ל כמעט שבר את מפרקתו של סינוואר ואילץ אותו לעסקה, זה צריך להיות המצב גם כעת. הציבור הישראלי חייב לחבק אותם ולעטוף אותם, בכל הכוח, ולדרוש מממשלת ישראל לא לדשדש, לא לדחות החלטות.

נכון, ביידן בארה"ב מוטרד מהבחירות לנשיאות, נכון, הבריטים והקנדים מאבדים סבלנות תחת התקפת התעמולה האנטישמית, הכל נכון. אבל לרומי ולדורון, ללירי ולארבל אין זמן לחכות לאמריקה או לאירופה, הן מחכות רק לנו. חיילי המילואים נכונים לגיוס בכל רגע שיידרשו. תקראו לנו עכשיו, כי כל רגע יקר.

הכותב הוא קצין במילואים וסגן ראש המועצה האזורית שומרון