דוח האו"ם על עבירות המין לא יסתיר את שתיקת העולם

דוח האו"ם שפורסם על עבירות המין שאותן ביצעו מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר הוא בבחינת מאוחר מדי ומעט מדי. הדוח הזה מאשר את מה שכולנו כבר יודעות - מחבלי חמאס אנסו באופן שיטתי נשים (וגם גברים). הם חיללו את גופן, התעללו בהן ורצחו אותן. אנו גם יודעות לצערנו שקיים חשש ממשי שהבנות שעודן בשבי חמאס עוברות רצח יומיומי של נפשן בידי המחבלים הארורים האלה.

טוב שהדוח פורסם, עדיף מעט מדי ומאוחר מדי מאשר כלל לא. אך גם כעת רוב המוסדות הבינלאומיים נותרים בשתיקתם, וזה כולל את ארגוני הנשים בעולם שיודעים להילחם על זכותה של כל אישה על גופה כל עוד היא לא יהודייה. בד בבד, יש ניסיון לגזירת דין שווה בין מעשיהם של מחבלי חמאס לבין מעשי ההגנה העצמית של ישראל ברצועת עזה; ניסיון לטעון שישראל היא זו שמבצעת פשעי מלחמה באופן שיטתי - ממש האשמת הקורבן, המוכרת לנו כל כך ממחוזות אחרים.

המסקנה היא פשוטה: עלינו להמשיך להיאבק בחזית ההסברה כדי להעיר את העולם הישנוני והצבוע, אך במקביל עלינו להבין, בהקשר יום האישה הבינלאומי שיצוין מחרתיים, שאף אחד לא יגן עלינו מלבדנו.

ביום האישה הזה נשות ישראל מבינות שעתידן כאן תלוי בהן, לא יהיה שום גלגל הצלה מבחוץ. כולנו עדים לסיפורי הגבורה של נשים בחזית כלוחמות, לסיפורי התצפיתניות, הטנקיסטיות, המתנדבות בחזית האזרחית, נשות העסקים שדווקא בזמן המלחמה מגייסות את המשאבים הדרושים באין מדינה. ובחזרה לזוועות חמאס - שום הכחשה של המציאות לא תשנה אותה. חמאס הוא ארגון של רוצחים ואנסים שדינו כליה.

ומילה אחרונה לגבי 134 החטופים והחטופות שעדיין בחושך הנורא בעזה: הדחיפות בחזרתם היא בדיוק בגלל מה שעובר עליהם ברגעים אלו. יש להניח שהתנהגות חמאס כלפיהם אינה שונה מהתנהגותם ב-7 באוקטובר.

הכותבת היא יו"ר ארגון נעמת