ממשלת בריטניה תאפשר לשבעת הישראלים תושבי יו"ש שעליהם הטילה עיצומים חד צדדיים, לערער על ההחלטה - כך נמסר היום (ראשון) מהשגרירות הבריטית בתגובה לפניית "ישראל היום".
עימותים באזור הכפר סאוויה בין מתנחלים לפלשתינים (ארכיון) // רשתות ערביות
עם זאת, כמו הממשל בוושינגטון, גם הבריטים מסרבים לחשוף מהם מקורות המידע שהביאו לעיצומים על שבעת הישראלים, בלי לאפשר להם להשמיע את גרסתם, ואף שאינם מוכרים כיום במערכת האכיפה הישראלית כמי שמעורבים בפעילות לא חוקית. חשפנו כאן כי שבעת הישראלים שעליהם וושינגטון ולונדון הטילו לפני כחודשיים סנקציות, לא מוכרים כיום לשב"כ ולמשטרה כמי שעוסקים בפעילות בעייתית.
בעקבות גילוי זה, מערכת "ישראל היום" העבירה לשגרירות בריטניה בישראל את השאלות הבאות:
1. אם לרשויות החוק של ישראל, שמוכרות בעולם כרציניות ואמינות, אין כל מידע המעלה חשד לפעילות בלתי חוקית של השבעה, על בסיס מה הוחלט להטיל עליהם סנקציות?
2. לנוכח הקשרים הביטחוניים המסועפים בין בריטניה וישראל, האם לא ראוי היה שהממשל יבדוק מול רשויות הביטחון בישראל את מהלכיו בטרם יוציא אותם לפועל באופן חד צדדי?
בשגרירות סירבו להשיב מה מקור המידע שהוביל להענשת שבעת הישראלים. לדברי דוברות השגרירות, "הממשלה הבריטית מקיימת מערכת סנקציות שקופה והוגנת. ההחלטות להגדיר גורמים מסוימים כמושאי סנקציות מבוססות על ראיות מוצקות, והסיבות להחלטות הללו מוצגות לציבור ברשימת הסנקציות הפומבית של בריטניה". הבריטים טוענים גם כי "האלימות בגדה המערבית הגיעה לרמות שיא ב-2023", אך לא הציגו נתונים שיבססו את האשמתם זו.
מתיישבים יורים לעבר ערבים שהתפרעו בכביש // 27א
עם זאת, הבריטים מבהירים כי לישראלים שעליהם הושתו העיצומים "שמורה הזכות לערער על הגדרתם כמושאי סנקציות", והוסיפו כי "ההנחיות באשר לזכות של אותם אנשים להגיש בקשה לבחינה מחדש זמינות לציבור באתר שלנו". זאת בניגוד לממשל בוושינגטון, שלא הציע מסלול של ערעור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו