לקראת הרמאדן: על ישראל להשאיר את השד הדתי בבקבוק

אין טעם לסגור בפני כלל ערביי ישראל את הר הבית ברמאדן ולדחוף אותם לעבר ארגוני הטרור • מתן האפשרות לחלק מתושבי מזרח ירושלים לעלות להר - זו "צפרדע" שעל פניו כדאי לישראל לבלוע

שוטרי מג"ב בהר הבית, פברואר 2024. . צילום: אי.אף.פי

מניעה מוחלטת של כניסת ערבים ישראלים לתפילות חודש הרמדאן במסגד אל-אקצא שבהר הבית עלולה להוציא את השד הדתי מהבקבוק גם בירושלים - שד שלפחות עד כה ישראל הצליחה לכלוא.

הפיכה גורפת של תושבי מזרח ירושלים וערביי ישראל למנועי כניסה להר ברמדאן עלולה להוריד אותם מהגדר ולדחוף רבים מהם להזדהות גלויה עם עזה, לזרועות חמאס ולשותפות פעילה בטרור ובפיגועים.

הפלשתינים זועמים: יהודי תקע בשופר בהר הבית | רשתות ערביות

לישראל אין שום אינטרס בעימות - ועוד דתי - עם ערביי ישראל ומזרח ירושלים. עדיף, לכן, להקשיב לעמדת משטרת ירושלים, שפעילותה החכמה והמקצועית בארבעת החודשים האחרונים (לצד שב"כ) השאירה את מזרח העיר ככלל, ואת הר הבית בפרט (למעט חריגים), מחוץ לאירועי המלחמה. 

הפיקניק ההמוני מול מסגד אל־אקצא, צילום: טל אריאל יקיר

עם הצלחה לא מתווכחים: אם תושבי מזרח העיר וערביי ישראל היו עתה חלק מעין הסערה והטרור והאלימות, היה היגיון למנוע מהם כניסה להר. מכיוון שהמציאות שם, בדרך כלל, הפוכה - אין טעם לדחוף אותם לשם בכוח, באמצעות סגירה גורפת של ההר בפני כולם.

נכון יותר לעבוד עם רשימות שחורות: למנוע כניסה להר ממסיתים, ממחבלים ומאוכלוסיות ספציפיות, שהקילומטרז' שלהן בנושא ההר רצוף פרובוקציות, מהומות ופיגועים. כאלה הם למשל רבים מתושבי אום אל־פחם וכפר כנא, ריכוזים מובהקים של הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל, שהוצאה אל מחוץ לחוק.

מאום אל-פחם יצאו פיגועים לא מעטים לאורך השנים. הבולט שבהם, בהר הבית, ביולי 2017, שבו נרצחו שני שוטרים (האיל סתאוי וכמיל שנאן). הלוויית הרוצחים שחוסלו הפכה למפגן שנאה לישראל, והשתתפו בה כ־10,000 מתושבי העיר. בכפר כנא, שם מתגורר מסית־העל שייח' כמאל חטיב, היו בתקופת שומר החומות מהומות קשות שגם בהן השתתפו המונים. 

נערכים לשבועות מתוחים. מסגד אל-אקצא, צילום: אי.אף.פי

בחורא שבנגב יש כמה ריכוזי אוכלוסייה שהוציאו מתוכם אנשי דאעש; ומחנה הפליטים שועפאט שבמזרח ירושלים, קן צרעות בפני עצמו, הוציא אף הוא מתוכו לא מעט מחבלים, שרצחו או שניסו לרצוח יהודים, לאחר שהוסתו להאמין לעלילת הדם השקרית של דורנו: "אל־אקצא בסכנה".

כוחות בשכונת שועאפט (ארכיון), צילום: דוברות המשטרה

גם אם מאות מערביי ישראל תועדו מאז החלה המלחמה במגוון ביטויי הזדהות עם חמאס או עם הטבח, וגם אם עוד אלפים חשבו כך ובחרו בזכות השתיקה, עדיין אין זו סיבה מספקת למנוע מציבור של כ־2 מיליון נפש (21% מהאוכלוסייה בישראל) לבוא להר ברמדאן ולהתפלל בו.

מסגד אל אקצא והר הבית בירושלים, צילום: אי.אף.פי

המצב שונה בכל הנוגע לאוכלוסיית מזרח ירושלים. שם, כמו ביו"ש, שיעורי התמיכה בחמאס גבוהים, אלא שההרתעה והשקט היחסיים שהושגו עד כה בגזרה זו, והרצון לשמר זאת, מחייבים להיות חכמים ולא רק צודקים. המשטרה והשב"כ בירושלים מכירים טוב מספיק את השכונות ואת האוכלוסייה במזרח העיר, כדי לדוג מהם את מנועי הכניסה להר, ולהתירה לאחרים.

הסיר במזרח ירושלים מבעבע, אך לא עלה על גדותיו. כשיגלוש - ישתנו תנאי המשחק. בינתיים, כדי למנוע גלישה שלו, צריך לאפשר לחלק מתושבי מזרח העיר כניסה להר ברמדאן. זו "צפרדע" שעל פניו כדאי לישראל לבלוע אותה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר