צריך "כיכר חטופים" גם מול האו"ם בניו יורק

מחאת משפחות החטופים, הגם שהיא נוגעת בנימי הנפש של כל אחד ואחת מאיתנו, מכוונת כרגע לכתובת הלא נכונה. כשעיקר הלחץ הכבד מופעל פנימה, על ממשלת ישראל, ורק מיעוטו החוצה, על סייעני חמאס ברחבי העולם - הדבר משחק לידי ארגון הטרור שמקשיח את עמדותיו.

על התרחיש הזה בדיוק בונה הארגון הפלשתינאצי: על לחץ המשפחות, על חולשת הממשלה שמתקשה לעמוד בפניהן, על כך שנתניהו יישבר. שכמו בעסקת שליט, דעת הקהל תדחף אותו לעוד עסקה מופקרת, שאולי תציל את החטופים, אבל תמיט אסונות כבדים פי כמה על ישראל ותושביה.

ההצעה האחרונה של חמאס - סיום הלחימה, הוצאת הכוחות מהרצועה, שחרור כל רוצחי הנוחבה והשארת שלטון חמאס בעזה על כנו - הצעה שהיא נון־סטרטר, שנדחתה על ידי נתניהו, מעידה על כך יותר מכל. יש מתאם מובהק (קורלציה) בין לחץ המחאה בארץ, פנימה, לבין הקשחת עמדות חמאס.

מטה החטופים אמנם חייב להמשיך להציף את הסוגיה גם כאן בישראל, אבל הוא ייטיב לעשות אם את עיקר ה"אש" והפוקוס התקשורתי יפנה החוצה. חסימת משאיות הסיוע לרצועה היא דוגמה לפעילות מועילה, אך זה לא מספיק: במקום כיכר חטופים מרכזית בתל אביב, צריכות להיות כיכרות חטופים במרכזים עולמיים כניו יורק, לונדון או פריז. במקום לפרוץ מחסומי משטרה באיילון, צריך לפרוץ מחסומי משטרה ליד בניין האו"ם; להיאזק בשרשראות בתוך כלובים מול בתיהם של שגרירי טורקיה וקטאר - מדינות תומכות טרור ופטרוניות חמאס; לשבש ביקורי אח"מים מאותן מדינות ברחבי העולם.

את המהומה והאצבע המאשימה והכאב והזעקה והלחץ הכבד, צריך לנהל ולהפעיל מול דעת הקהל העולמית וממשלות זרות, ומול סייעני חמאס בעולם שהארגון תלוי בהם.

כשכמעט הכל מתרחש כאן, לפחות תקשורתית, והאצבע המאשימה מופנית שוב ושוב פנימה - זהו גול עצמי, שמרחיק עסקה ודוחף את חמאס להקשיח עמדות. במקום שארגון הטרור יילחץ, ממשלת ישראל נלחצת.

בחדר הסגור, אין הבדל אמיתי בסוגיית החטופים בין נתניהו, גלנט, גנץ ואיזנקוט. כל הארבעה מבינים שכרגע אין על השולחן הצעה של חמאס שאפשר לעבוד איתה; שרק לחץ צבאי יביא אולי הצעה כזאת. כל הארבעה רוצים מאוד בהשבת החטופים, ראשית לכל ברמה האנושית, אך גם ברמה הפוליטית:  סיום המלחמה ללא החטופים יעצב תמונת הפסד של המלחמה, שתירשם על שם נתניהו ושריו לדיראון עולם.

צביקה מור, שבנו איתן חטוף בעזה, אמר בוויכוח המפורסם שלו עם אב לחטוף אחר: "ראשית לכל, יש להבטיח את ביטחונם של 7 מיליון יהודים שגרים פה ושל הדורות הבאים, ובמקביל לדאוג לחטופים בכל דרך, בשקט ובצנעה. להראות לאויב שלא אכפת לנו, אבל מאחורי הקלעים לעשות הכל כדי להחזיר את החטופים בריאים ושלמים".

מור הוא גיבור אציל נפש, אבל הוא מבקש ממשפחות החטופים משהו שספק אם הן יכולות לעמוד בו. לעומת זאת, הסטת מרכז הכובד של המחאה לחו"ל תביא לחטופים תועלת רבה פי כמה. כי כרגע, כשהאצבע המאשימה מופנית לעבר ממשלת ישראל, יוצא שכר החטופים ושכר כולנו בהפסדם/הפסדנו. המחאה תיטיב לעשות, אפוא, אם תחשב מסלול מחדש.