בתחבולות תעשה לך מלחמה, לא רק בשדה הקרב אלא גם בזירה המדינית. נראה שזה ההסבר להעברת המערכה כרגע בעזה לשלב הבא. רמז לכך סיפק אמש בישיבת סיעת הליכוד ראש הממשלה כשאמר: "נדרש מרווח תמרון בינלאומי ואנו פועלים לשמרו".
בלינקן: "ישראל לא יכולה לנהל את רצועת עזה" (08.11.23) // רויטרס
למה הכוונה? ההודעות הישראליות על "מעבר לשלב הבא" פורסמו לקראת הגעתו לארץ של מזכיר המדינה אנתוני בלינקן. בד בבד, הנשיא ביידן הודיע כי עבד בשקט עם ישראל ״לצמצם משמעותית את נוכחותה בעזה״. שליחו לענייני איראן, אברם פאליי, מבהיר כי ״ארה״ב איננה מחפשת עימות עם איראן״ - מסר שאין גרוע ממנו כדי לא להרתיע את איראן. באווירה הרופסת הזו מגיע בלינקן, שנחשב לסמן הכי נוקשה בממשל האמריקני כלפי ישראל. כשביידן מרוכז בבחירות ומזכיר המדינה אוסטין, מאושפז בבית חולים, בלינקן הוא זה שנותר פנוי לטפל בנו – זה מה יש.
כדי לפוגג מראש את הלחצים של בלינקן בנושא המלחמה, ישראל הודיעה אפוא על "מעבר לשלב הבא". כך קבינט המלחמה יוכל לומר לו, "אדוני המזכיר, כבר הורדנו הילוך בעזה. יש גבול לכמה שאפשר לבקש מאיתנו. עכשיו תורך לתת לנו תמורה".
ומהי אותה תמורה? ישראל רוצה גיבוי אמריקני למערכה הבלתי נמנעת בצפון - מערכה שהממשל מתעקש למנוע. ישראל עשויה להזדקק לווטו אמריקני במועצת הביטחון נגד צו עתידי של בית הדין בהאג. נוסף על כך, הפחתת הלחץ צבאי בחלק מהרצועה עשויה לשפר את האווירה לעסקת חטופים. כל זה, בתמורה למעבר שלב שממילא תוכנן לפני שלושה חודשים ושהולם רבים מהצרכים של צה"ל.
זה לא מושלם, והמטח למרכז אמש ממחיש שיש סיכון בשלב המבצעי החדש. בסוף, אל כל שטח שמפונה חמאס יכול לחזור, ויש כמובן סיכון לחיילים שעדיין ברצועה. ההבטחות של נתניהו וגלנט להמשיך במלחמה עוד חודשים, והתמורות האמורות - אם יגיעו - עשויות להסביר את הרציונל שמאחורי המהלכים של ישראל.
זורקים עצם מדינית כדי לקבל הרבה בשר צבאי. בסוף זו שנת בחירות בארה"ב, וגם בלינקן מבין שאם ישראל תצעק "געוואלד", מפלגתו תיפגע בקלפי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו