בניגוד לבון־טון התקשורתי וללחץ שמפעיל צה"ל על הדרג המדיני - העמימות בנוגע לגורל עזה ביום שאחרי טובה עכשיו לישראל. היא טובה בעיקר ללוחמים ולציבור; משמע, לחזית ולעורף. היא טובה כי היא מסייעת, כרגע, לשמר את היחד שחיוני כל כך, שם וכאן.
בעוד המטרות - חיסול חמאס ותשתיותיו הצבאיות והאזרחיות, לצד שחרור החטופים - מוסכמות על הכל, תרחישי היום שאחרי מעוררים ויכוח ומחלוקת, מחלישים את הלוחמים ועלולים לפגוע בהשגת מטרות המלחמה עצמן.
תיעוד מפעילות כוחות צה"ל בשטח רצועת עזה // דובר צה"ל
יש בין הלוחמים הסבורים כי מסירת הרצועה לרשות הפלשתינית, למרות מגרעותיה, היא הפתרון היחיד המצוי. לעומת זאת, יש לוחמים רבים שמסויטים מעצם הרעיון שישות כרש"פ, שעוינותה לישראל מובנית; שמסרבת לגנות את הטבח; שתושביה מזדהים בגלוי עם חמאס, ושחלק מאנשי מנגנוני הביטחון שלה שותפים לפיגועים נגד ישראל - תיכנס לעזה. החיילים מבהירים כבר היום שלא למען השבת הרש"פ לעזה הם יצאו להילחם.
גם סוגיית גוש קטיף מפלגת. יש אמנם לא מעטים שחולמים להקים את הגוש מחדש, לפחות חלקית, ולתקן את איוולת הגירוש - הדיבור על כך רווח למדי ברשתות וגם בגרפיטי של החיילים בעזה. לעומת זאת, רבים מבין החיילים סבורים כי מדובר בחלום באספמיא, בלתי מעשי, שרק מקלקל ומאיים על מה שישראל השיגה עד כה. החיילים הללו מציינים שהקמת גוש קטיף מחדש אינה חלק ממטרות המלחמה, ושלא לשם כך הם יצאו אליה.
בין שני תרחישי הקצה הללו מוזכר עוד מגוון של רעיונות ליום שאחרי, שבהם משולבים צה"ל, מצרים, כוחות רב־לאומיים ערביים, כוחות רב־לאומיים מערביים, או גורמים עזתיים מקומיים, שייטלו לידיהם את המושכות בעזה; רעיונות שגם להם יש תומכים ומתנגדים.
בסיוע מטוס קרב: אוגדה 162 פועלת בלב דרג׳ תופאח | כך זה נראה // דובר צה"ל
הכרעה עכשיו לכאן או לכאן תרפה את ידי הלוחמים המתנגדים לכיוון שייבחר. גם אם הדברים אינם נאמרים בקול, הם כבר מחלחלים וסודקים את המוטיבציה והנחישות ואת אחדות המטרה, שעדיין רחוקה מהשגה.
זמן הדיון ביום שאחרי עוד יגיע, אבל כרגע הוא עלול לגרום יותר נזק מאשר תועלת, וגם לאיים על המשך קיומה של ממשלת החירום ועל השותפות בין הליכוד לכחול לבן. השותפות הזאת מרחיבה את מעגלי הלגיטימציה הציבוריים והבינלאומיים של ישראל למלחמה. הכרעה עכשיו באשר ליום שאחרי תניח מטען רב־עוצמה מתחת לתוחלת חייה הקצרה בלאו הכי של ממשלת החירום הזאת, שהמשך קיומה חיוני בעת הזאת.
רק אחרי שיושגו שתי המטרות המרכזיות של המלחמה, יגיע זמן הדיון הפומבי ביום שאחרי, ונכון יהיה לשלב בו גם את אלמנט ההדרגתיות. ישראל הרי לא תצא כל כך מהר מעזה, וגם לגרסת מי שתולה תקוות ברש"פ מדובר בגוף מושחת ועוין לישראל, שנדרש לבצע בו רפורמה מרחיקת לכת, שאף לה דרוש זמן.
הממשלה והצבא צריכים להתרכז עכשיו בדבר אחד: לנצל עד הסוף את האשראי הציבורי הכמעט בלתי מוגבל שיש להם ולא להסתפק במשהו שהוא פחות מניצחון מובהק. פחות מחיסול חמאס, הנהגתו ויכולותיו הצבאיות והשלטוניות; פחות מהשבת כל החטופים; פחות מהריסת כל תשתיות הטרור והסרת האיום הרקטי על ישראל. אחרי שכל זה יושג, יגיע גם תורו של היום שאחרי. כרגע, הבירור הזה רק פוגע בהשגה של יעדי המלחמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו