ההחלטות שנתניהו משאיר לרגע האחרון - ואלה שעוד מחכות לו

ההחלטה על דחיית הבחירות המקומיות בחודש היא נחמה קטנה. סיכוי סביר שישראל עוד תהיה שם בעיצומה של מלחמה, אולי אפילו בחזית נוספת.

ועדיין, הזזת התאריך בחודש הרגישה כמו ניצחון קטן של הצדק, בעיקר כי החלופה נראתה מופרכת כל כך - קיום בחירות בסוף החודש, כשכמעט 700 חיילים שנשלחו על ידי המדינה להגן עליה, לא היו יכולים לממש את זכותם האזרחית - להיבחר כמועמדים ב-144 ברשויות. נתניהו קיבל את ההחלטה ברגע האחרון, יום לפני שהדחייה הפכה בלתי אפשרית, וכשהוא נכנע ללחצים שהובילו שותפיו לממשלה, כולל ש"ס, שלכתחילה תמכה בבחירות מוקדמות.

יו"ר ש"ס דרעי הבין את הפארסה כבר לפני שבועיים. בתשובה לשאלת "ישראל היום" הוא הודיע שיתמוך בדחיית הבחירות המקומיות. נתניהו הגיב לפניות אליו בנושא רק במוצאי השבת, רק אז אמר שהדבר הנכון לעשות הוא פשוט לדחות, לא לקיים בחירות בזמן מלחמה, כשרבים כל כך נשלחו לחזית וסדר היום האזרחי כולל אף הוא לוויות ודאגות רבות.

שותפיו לממשלה התוו לו את הדרך וכשלא היה ניתן עוד לעמוד בלחץ הציבורי, הוא נדרש לעמוד מול ראשי הרשויות בליכוד, שתמכו בבחירות בינואר והציג את עמדתו. חודש מאוחר מדי. 

החלטות והכרעות חשובות נוספות נמצאות על הפרק וגם בהן נדרש נתניהו לתמרן בין לחצים מבית ומחוץ. כך, למשל, הארכת כהונת נציבת שב"ס, שהקדנציה שלה תסתיים בסוף החודש.

השר הממונה בן גביר דורש להחליפה ושותפו הבכיר גנץ דורש להאריך את המינויים בהתאם להסכמים הקואליציוניים. גם ההחלטה הזו ממתינה כך נראה לרגע האחרון, נתניהו מצד אחד מנסה לשמר את ממשלתו ומצד שני גם את השותף החדש־ישן לאורך מלחמה שסופה לא נראה באופק.

השבוע יצטרפו לסד הלחצים שוב החברים מאמריקה. מזכיר המדינה בלינקן צפוי לנחות כאן במטרה לדעת מה ישראל מתכננת ליום שאחרי בעזה ואילו הדיונים הרשמיים בנושא טרם החלו. שותפיו לממשלה של נתניהו הזכירו לו כי להכרעות מדיניות כבדות משקל נדרשים דיונים בפורום שבו גם להם יש אצבע - הקבינט המדיני ומליאת הממשלה.

דין וחשבון

האמריקנים היו מעדיפים הכרעות בקבינט המצומצם, שבו הלך הרוח נוטה לשקף את דעתם. רק מה לעשות, שמצביעי הממשל הדמוקרטי אינם נדרשים להתגורר בישראל ביום שאחרי. את ההחלטות על ביטחון האזרחים כאן כדאי לקבל בפורומים שיוכלו גם לתת דין וחשבון כשיידרשו לכך.

נתניהו נדרש לניווט עדין בין שמירה על ממשלתו לבת הברית החזקה ובתווך אזרחי ישראל וגורלם. מה שצריך להנחות אותו הוא אותו גורל של עם בן אלפי שנים בממלכה השלישית, הבטחת ביטחון ישראל בכל הגבולות ותוך סיכון אל מול אשראי מדיני שסבלנותו מתקצרת. במצב כזה, אי אפשר להתפשר על הפקרת השליטה בציר פילדלפי למצרים, אסור לחזור ולבנות חומות הגנה במקום להשלים את המשימה בעזה ובשום אופן אסור להותיר את פתיחת החזית בצפון להחלטה של חיזבאללה.

לשאלות השרים בממשלה ענה נתניהו את כל התשובות הנכונות: ציר פילדלפי נדרש לשליטה ישראלית, התוכניות לצפון מוכנות וקיימת מחוייבות לנהלי פתיחה באש שאינם כפופים לאף לחצים דיפלומטיים. אך המציאות ורק היא תהיה מבחן הביצוע של ראש הממשלה. הבטחות על הרתעה שבענו כבר בפרקים הקודמים של הממשלות בעשור האחרון - עכשיו זמן ביצוע ולמרות הנוהג בלשכת ראש הממשלה, יש החלטות שעדיף לא לדחות.