על צומת דרכים פוליטי: המפץ שצפוי אחרי המלחמה

שנה של הכרעות בפתח - פוליטיות, משפטיות, מדיניות וצבאיות. ההכרעה הצבאית נתונה בידי הצבא, שעושה כל שניתן כדי לכפר על מחדל אוקטובר. על המערכת המשפטית עוד ידובר, ולא אתפלא אם לפחות אחד מפסקי הדין המדוברים יפורסם ב-4 בינואר, היום שבו הושקה הרפורמה המשפטית של לוין. אם נקמה, אז עד הסוף.

ההכרעות המדיניות נתונות כרגע בידי הנהגה שעדיין מעדיפה את שלמות הקואליציה על פני שלמות העם. טוב היה לו הייתה אורזת חפציה ומאפשרת לאחרים, שאינם נגועים במחדל הנורא, להוביל את המדינה לחוף מבטחים.

החלפתה קשורה בשנה הפוליטית שתהיה סוערת. ראש הממשלה ויו"ר הליכוד, בנימין נתניהו, שבוי בידי הימין הקיצוני בדגש על יו"ר עוצמה יהודית, השר בן גביר. הוא אינו חושש מאיש, ומסתמך על סקרים שמצביעים על כך שהתנהלותו מניבה לו מנדטים. הוא מצפצף על ההסכם הקואליציוני ומסרב להשאיר את נציבת שב"ס בתפקידה. לא שהצטיינה בתפקידה, אבל הסכם חייבים לקיים.

מחרה-מחזיק אחריו שר האוצר ויו"ר הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', שנחיתתו מתחת לאחוז החסימה מתפעלת אותו. הוא מעביר תקציבי עתק מגזריים ושולח מסרים מאיימים לארה"ב. משול הדבר לשור שרתום למחרשה, ועובד מבוקר עד ליל בעוד עכבר קטן יושב על כתפו. בסוף היום, מנגב העכבר זיעה ממצחו ואומר: "תראה כמה חרשנו".

שר אוצר שלא מבין שאין לנו יכולת צבאית מלאה בלי החימוש והתמיכה שארה"ב והנשיא ביידן מעניקים לנו, היה מפוטר בו ביום. אבל הימים אינם רגילים ושרידות נתניהו תלויה בבן גביר ובסמוטריץ', אז הוא משקיע בתחזוקה שלהם. חבל לו לבזבז זמן על גנץ שצפוי לפרוש. ועד אז ימשיכו להתעלל בו, להקטין, לפרסם צילומים מביכים, כמו זה עם נועה תשבי, ואולי שוב יעלו מהאוב את הטלפון שנפרץ על ידי האיראנים. הכל כדי להקטין אותו בסקרים.

בינתיים, שורה של שחקנים חדשים וישנים, בעלי אפיל ציבורי גבוה, מתח

ממים לצד הדרך. כך ראש המוסד לשעבר, יוסי כהן, שבסקר שפורסם, הליכוד בראשותו מקבל יותר מנדטים מאשר בראשות נתניהו. ספק אם הוא רוצה להיות בליכוד או שמישהו בליכוד הנוכחי ייתן לו את הבכורה, אך זה בהחלט מעיד על הלך הרוח הליכודי.

גם ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, על הגלגל, למרות התקלה השבוע, כשלא שלח לצנזורה מאמר שפרסם בארה"ב, ובו פרטים חסויים על תקיפות ישראליות באיראן. בנט, איש אחראי במהותו, טעה ובמקום להתנצל תקף: "הבעיה אינה פרסום מהלכים שביצענו...". נתניהו, שסלידתו ההדדית מבנט היסטורית וידועה, מיהר לתקוף את חוסר אחריותו. נזכיר שהיה זה נתניהו שגילה שישראל תקפה את הכור בסוריה, כשבירך את ראש הממשלה אולמרט על הצלחת התקיפה. בכל מקרה, התקלה תיזכר, ולעת בחירות ייבחן בנט ברשימה ובעמדות שיציג, כי עוד מאותו הדבר לא יספיק הפעם.

לשמאל לא תהיה תקומה עד שלא יתעשת ויציג עמדות עדכניות. ראוי שיטפחו את המנהיגות של אלוף (מיל') יאיר גולן, שנתגלה מחדש ב-7 באוקטובר באומץ ליבו ובקור רוחו.

מי שיוביל את הבחירות הבאות יהיה המרכז הפוליטי ובראשו גנץ והמחנה הממלכתי שנוסק בסקרים, וחייב לקבל החלטה על פרישה מהירה בטרם יישחק. אותו מרכז שמקדש את האחדות שנצרבת בשדה הקרב, בעוד יש מי שכבר מנסים לקטלג את המתים ואת החיים בין ימין לשמאל, שמתחזקים את השיח המפריד. הסקרים מעידים שישראל 2024 לא תאפשר לחזור לשיח של 6 באוקטובר 2023.