עסקה לפדיון חטופים: הסיכויים והסיכונים

במערכת המדינית והביטחונית דנים בהשלכות הפסקת האש אשר ישראל צועדת אליה ביממה הקרובה, בחסות הסכם לשחרור החטופים מידי ארגון הטרור חמאס.

אף שלפי הפרטים הידועים מדובר בשלב זה בחמישה ימי הפוגה בלבד בתמורה לשחרורם של 50 חטופים, ובהם אימהות וילדיהן, מעריכים גורמים מדיניים כי ההפוגה היא בעלת פוטנציאל להתארך, ככל שיידרש לצורך השבתם של חטופים נוספים.

לצד התחזית האופטימית הזו, מבינים בישראל כי בחמאס מצאו נקודת לחץ אפקטיבית ביותר על ישראל ועל העומד בראשה, והחשש הוא משחרור מושהה של חטופים אשר יוביל להתארכות משך הפסקת האש - עד שתיעשה לעניין של קבע.

בהקשר זה עולה תזכורת מהדהדת מן העבר: עסקת שחרורו של החייל גלעד שליט, שהבשילה רק לאחר יותר מחמש שנים, ושעליה משלמים אזרחי ישראל עד היום. הנה ארבעה תרחישים ליום שאחרי ההסכם:

הפוגה זמנית באש

בהתאם לסיכום מול קטאר, ישראל תעצור את הלחימה אך לא תסיג את כוחותיה מעומק הרצועה כל עוד שחרור החטופים ההדרגתי נמשך. לפי הסיכום, הפוגה כזו תארך בין חמישה לעשרה ימים בלבד, בניסיון למצות ככל האפשר את שחרור החטופים הנידון.

בזמן הזה ישראל תימנע מאש, אך אסור לה להתפשר על איסוף המודיעין מהאוויר – גם אם תידרש לכך. הדרג הצבאי אמנם נתן אור ירוק לעצירת הלחימה גם במחיר סיכון חיילים, אך מלאכת האיסוף נדרשת כדי לא "לעוור" לגמרי את עיני הלוחמים בשטח.

כל זה מדבר על הצד הישראלי, אך בהתאם ל"מסורת" בעזה, וכפי שלמדו על בשרם הדר גולדין ואורון שאול ז"ל, בעוד ישראל מחויבת לעצירת האש אין ערובות לכך שחמאס לא ינצל את ההפוגה למקסום הישגים מול חיילינו - ובוודאי כדי להתארגן מחדש להמשך הלחימה, כשתתחדש.

לחימה מוגבלת

גורמים מדיניים אומרים כי ישראל תגיב אם חמאס יפר את הפסקת האש, אך יש לשער שעוצמת התגובות תהיה מוגבלת, בדומה למתרחש בגבול הצפון. במהלך ההפוגה שתאפשר בעזה, תוכל ישראל להמשיך ולפעול בגזרות אחרות נגד חמאס, למשל בסיכולים ממוקדים של צמרת הארגון בחו"ל.

במקביל, יימשך הלחץ הדיפלומטי על קטאר כדי למקסם את עסקת החטופים ולהוציא מהרצועה כמה שיותר מאלה המוחזקים בשבי בידי חמאס.

מתווה של לחימה מוגבלת מתמשכת בעזה יוביל לעצירת התוכניות האופרטיביות של צה"ל ברצועה, וגם יעכב את המעבר לחלק השני של התמרון הקרקעי – מעבר לפעולה בדרומה.

הפסקת אש בלי מועד סיום

חרף התחייבויותיו בשבועות האחרונים של רה"מ בנימין נתניהו על כך שכל עצירה של הלחימה תהיה מוגבלת, ולצורך שחרור החטופים בלבד, מעריכים בדרג המדיני כי קבינט המלחמה לא יאפשר את חידוש הלחימה ככל שיהיו אינדיקציות לשחרור מתמשך של מרב החטופים - מה שיוביל, בלחץ בינלאומי מתמשך, לסיום הלחימה הממוקדת והעוצמתית כפי שהכרנו עד כה ברצועה.

במקרה כזה יוכל צה"ל להמשיך לאחוז בשטח באופן צבאי, כפי שהודיע נתניהו, אך החתירה להשגת מטרות המלחמה כפי שהוכרזו לכתחילה - מיטוט יכולות חמאס, ביטחונית ומדינית - תדשדש.

חידוש לחימה

זהו התרחיש בעל הסבירות הנמוכה ביותר, נכון לרגע כתיבת שורות אלה. הלחץ של משפחות החטופים על הדרג המדיני יוביל לניסיון צבאי ומדיני להשהות את הלחימה גם לפרקי זמן ממושכים, במטרה לשחרר כמה שיותר חטופים.

הסיבה היא הרצון לתקן חלק מהמחדל בתמונות השבים לבתיהם, אלא ששוב – ללא השגת היעדים הצבאיים הסיכון כפול: התפתחות מלחמה בחזית הצפונית, כפי שאמרו גורמים בכירים לא פעם, והותרת הסיכון הביטחוני באופן מיידי לתושבי העוטף.

אלא שהקבינט המצומצם כבר פעל פעם אחת בניגוד למצופה ממנו: היה זה בעת היציאה לתמרון הקרקעי, שנדחה על רקע הניסיונות הקודמים להפסקת אש, והעסקה שעמדה אז על הפרק לא הבשילה. ישראל טענה שקטאר לא מצליחה להביא לשולחן את מה שהיא טוענת כאפשרי, והניסיון של חמאס למנוע כניסה קרקעית כשל.

גם הפעם האפשרות לחידוש הלחימה ולמימוש התוכניות הצבאיות להשלמת המשימות הצבאיות היא נגזרת של התנהלות קטאר בשליחות חמאס.

אם יהיה דשדוש בביצוע תחזור ישראל ללחוץ צבאית על חמאס - מהלך שהיה אפקטיבי, כפי שטוענים בכירי הצבא.