ידידינו האמריקנים אינם מרפים מהרעיון הגרוע של העברת הרצועה לאבו מאזן אחרי המלחמה, ומקידום הרעיון של מדינה פלשתינית. רק לפני ימים אחדים נפגשו שליח נשיא ארה"ב למזה"ת ברט מקגורק ובכירים אמריקנים אחרים עם יו"ר הרש"פ וביקשו ממנו להתחיל להתארגן לקראת המשימה בעזה. במקביל, התנהלה עוד שיחה קשה בין האמריקנים לבין נתניהו, שמבקש להדוף את הלחץ האמריקני בסוגיה זאת.
ההתנהלות האמריקנית הזאת אינה חכמה, וזאת בלשון המעטה. אחרי שהתוודעו מכורח הנסיבות לאופיו המפלצתי של חמאס, הם מתקשים לפענח גם את המהות האמיתית של הרשות הפלשתינית ותושביה. ביידן ואנשיו מתעלמים מכך שברש"פ מחנכים כבר שנים - מגיל הגן ועד לתיכונים ולאוניברסיטאות - לעולם ללא ישראל וללא מדינה יהודית; שבספרי הלימוד ובתקשורת הפלשתינית הרשמית מאדירים טרור ומהללים "שאהידים", ושהנרטיב הפלשתיני בגדה, כמו גם היעדים ארוכי הטווח של חמאס והרש"פ־אש"ף, הם זהים: ביטול וחיסול הקיום היהודי הריבוני בארץ ישראל, בכל גבולות שהם.
ביידן פרסם את התיעוד של שיחתו שם עם שתי החטופות ששוחררו (ארכיון)
הנהגת הרש"פ וצמרת הפת"ח לא זו בלבד שלא גינתה עד היום את הטבח. להפך - רבים שם שיבחו, היללו, עלצו והזדהו עימו, בעוד המונים, בהפגנות רחוב, מבקשים "למסור את נשקם לחמאס", כדי שיעשה בנשק שימוש נגד היהודים.
אלה הם ה"גוד גייס" שארה"ב מבקשת לעשות איתם עסקים. אבו מאזן עצמו, "המתון", מעניק תדיר עיטורים למשפחות "שאהידים" ומכנה אותם "כוכבים בשמי המאבק הפלשתיני". הוא אף הבהיר שגם לו היה נותר בידיו גרוש אחד בלבד, הוא היה מוציא אותו על תשלומים למשפחות ה"שאהידים". מפגשיו עם משפחות הרוצחים, למשל המפגש שלו עם לטיפה אבו חמיד - אמם של שישה מחבלים מחמאס ומפת"ח שרצחו או סייעו לרצח יהודים - משקפים גישה זו.
עיתון הרש"פ, "אל־חיאת אל־ג'דידה", הגדיר זה מכבר את אבו חמיד כ"גיבורה" אשר "הניקה את בניה בחלב הגבורה, הכבוד והלאומיות הטהורה, עד שהפכו לאבירים שאין כמותם בדרכי ההתנגדות" (התרגום באדיבות ממר"י).
אבו מאזן ואנשיו, כמו מרבית הנהגת הרש"פ וכמו מרבית יורשיו הפוטנציאליים, משקפים נאמנה את הלך הרוח בציבור הפלשתיני ביו"ש ובעזה. רק בסוף השבוע פורסם סקר של אוניברסיטת ביר זית, שנערך בקרב כלל הפלשתינים בעזה וביו"ש. הממצאים מלמדים כי 59% מצדיקים לחלוטין את טבח 7 באוקטובר ו־16% תומכים בו "במידה מסוימת". באיו"ש שיעור התמיכה המלאה עומד על 68%, לעומת 47% בלבד בעזה (הנתונים באמצעות עמית מנדלבאום). עם הציבור הזה ועם נציגיו רוצה ארה"ב לעשות עסקים?
בין אם יהיה זה נתניהו שיתמודד עם הטעות האמריקנית בסוגיית "היום שאחרי", ובין אם יהיה זה יורשו, דרוש לגבש כבר עתה הסכמה לאומית רחבה סביב שתי תובנות/הבנות: ראשית, ישראל לא כבשה את עזה כדי להניח שם מחדש יסודות לישות חמאסטינית, גם אם היא תיקרא בשם אחר. שנית, אוכלוסיית הגדה ומנהיגיה לא השלימו עד היום עם קיומה של מדינה יהודית, ועדיין חותרים לפגוע בה ובאזרחיה. מאחורי שתי ההבנות הללו יכולים להתאחד היום כל מרכיבי הקואליציה המקורית (64 ח"כים) וגם ח"כים מיש עתיד ומהמחנה הממלכתי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו